ארכיון תגיות: פר פטרסון

אני מסרב – פֶּר פֶּטֶרסון

אני מסרב"זה היה בחורף, שנת 1970, דצמבר, לשניהם מלאו שמונה עשרה… הביטלס התפרקו, הם לעולם לא יחזרו להיות מה שהיו. זאת היתה אשמת יוקו אונו, אבל מה זה משנה, לא היה עוד מה לומר, זה אפילו לא היה עצוב. בין כה וכה שנות השישים נגמרו. זה היה הסוף." (עמ' 122)

סיפור. מהחיים. בעצם, לא ממש סיפור, אלא מעין "אלה תולדות".. שכזה. היו, עברו, למדו, בגרו וכו'. אין ממש סיפור. ישנם החיים עצמם. החיים של טומי ושל יִים, שני חברים בעיירה נידחת מאד בנורבגיה. שניהם בנים למשפחות מפורקות במידה מסויימת:

".. לווילי היו שני הורים. כשהיו קטנים יותר חשבו יִים וטומי שזה די מקורי לגדול עם שני הורים, על כל פנים לאורך זמן, עד שהבינו שזה מה שיש למרבית הילדים, ובאופן קבוע." (עמ' 65)

יים הגיע לעיירה עם אמו, מעולם לא ידע מי אביו. טומי, הבן הבכור לאב, אם, ואח לסירי ולתאומות הצעירות. יום אחד האם נעלמה מחייהם. האב, האיש הכי חזק בעיירה, בחר להתנקם בילדיו. ולמרות שהיו לו ידיים חזקות עד מאד, פועל לפינוי האשפה, שיכול היה להרים בשתי ידיו מיכל מלא ולרוקנות למשאית, ולעתים אפילו לשאת שני מיכלי אשפה מלאים, למרות ידיו החזקות:

להמשיך לקרוא

Share

יוצאים לגנוב סוסים – פר פטרסון

יוצאים לגנוב סוסיםדברים אף פעם אינם כפי שהם נראים

 זהו ספר על חיים פשוטים, של אנשים פשוטים, העוסקים במלאכת כפיים, איכרים, חוטבי עצים, כל אלה בארץ רחוקה, כמעט זרה, בלתי מוכרת

אבל החיים הללו אינם פשוטים, והאנשים הללו אינם פשוטים – ויש מאחורי הפשטות הזו סיפורים אחרים, חיים קצת יותר מורכבים מן הנראה לעין.

טרונד, המספר, נזכר איך בהיותו בן 15 יצא עם אביו למעין חופשת קיץ; "מעין" משום שהיתה בה עבודה רבה – לחטוב עצים בחלקתם, להעבירם לנהר ולהשיטם לשבדיה. אבל "חופשה" משום שהיתה מחוץ לביתם שבעיר, רק שניהם – חיזוק הקשר אב-בן, בילוי עם אנשים אחרים…

ובחופשה הזו פוגש טרונד את יון בן גילו ההופך להיות חברו, ובני משפחתו, ולאט לאט נפרשים בפנינו הקשרים שבין האנשים בתוך המשפחות ומחוצה להן, קשרים ההולכים אחורה ל"מלחמה" ההיא, עת חלקם פעלו במחתרת כנגד הכיבוש הגרמני, והפעילות הזו קרעה קרעים במעטה המשפחתי, קרעים שמעולם לא אוחו באמת.

והיתה הטרגדיה שהפכה את הנערים לאנשים אחרים…

להמשיך לקרוא

Share