ארכיון יומי: 25 ביוני 2014

עַם הנצח לא מפחד – שני בוינג'ו

עם הנצח לא מפחדכשהייתי בצבא, לפני כך וכך שנים (רמז: חלק מהשירות שלי היה ברפידים – בבסיס חיל האוויר), התפקידים לחיילות כללו בעיקר עבודות פקידות כאלה או אחרות (סא"ל היה זכאי לשתי פקידות, רס"ן רק לאחת), לפעמים מ"כיות או מ"מיות בבסיסי הדרכה לחיילות אחרות, שוטרות צבאיות (תפקיד שגרר הכי הרבה דמעות במסדרי דמעות) פקידות מבצעים (שזה כמו פקידה, רק בשדה, ב"קרבי"), והתפקיד היוקרתי של מקפלת מצנחים, כי במסגרת השירות הצבאי אפשר היה לעבור קורס צניחה. כדי להיות מקפלת מצנחים צריך היה ראייה שש-שש (ואני מרכיבה משקפיים) והרבה פרוטקציה, כך שהגעתי, כמו רוב החיילות שהתגייסו אתי לתפקיד הכה שוחק של פקידה, וזה אחרי שהצלחתי לשחרר עצמי מקורס צפ"טיות (אל תשאלו. בבקשה, אל תשאלו). עשיתי קפה, והרבה, רצתי למברקיה, ביערתי ניירות (ממש ביערתי, עם גפרורים בתוך משרפות מיוחדות), קבעתי פגישות, השגתי טלפונים, ובעיקר השתעממתי עד מוות. עד כדי כך שביקשתי מן המפקד שלי שאו שימצא לי תעסוקה נוספת או שיפטר אותי (ברפידים!).

אז הוא מצא לי תעסוקה נוספת, וכך נהייתי לקשל"טית הראשונה בחיל האוויר שלא היתה אשת קבע (דהיינו, לא היה צריך לשלם לי משכורת באמת). במסגרת תפקידי הייתי אחראית על כל ציוד הקשר הנייד ברחבי הבסיס והיחידות הנסמכות לו.

להמשיך לקרוא