עם עובד

רצח בבית נייטינגייל – פ"ד ג'יימס

אדם דלגליש. כל מי שהיתה בארץ אי אז בשנות השמונים של המאה הקודמת ודאי זוכרת אותו. הבלש, קצין המשטרה האנגלי, עם כל הגינונים הנכונים; זה שחוץ מהיותו איש משטרה, היה גם משורר שהוציא ספרי שירה וערך סבבים לקידום מכירות בחנויות ספרים ברחבי הממלכה. עד היום אני זוכרת תמונה של חנות ספרים אחת, בעיירה אחת, ובה […]

נתראה באוגוסט – גבריאל גרסיה מארקס

אנה מגדלנה באץ', מוזיקאית, כיאה לשמה, נשואה לאיש, מעולם המוזיקה אף הוא, שאוהב אותה והיא אותו, ויש להם חיי נישואין נעימים ונוחים, ככל שרק ניתן אחרי כך וכך שנות נישואין. פעם בשנה, בחודש אוגוסט, ביום השנה לפטירתה של אמה, נוסעת אנה מגדלנה אל האי שבו קבורה אמה, אי שמעבורת נוסעת ממנו ואליו פעם ביום, ולכן […]

זה לא הזמן לפאניקה – קווין וילסון

בימים שכאלה, שקריאה היא מין לוקסוס ששמור, כנראה, לימים אחרים, ובכל אופן, מה שפעם אהבתי עד בלי די, והקדשתי לו זמן רב, הפך למשהו כמעט שולי, כמעט משני, משהו לסופו של יום, לפני השינה; ובכן בימים שכאלה, מעלתו הגדולה של ספר יכולה להיות עוביו, או, יותר נכון, דקותו, מספר מצומצם, יחסית של עמודים, וזו אולי […]

רעה תחת השמש – אגתה כריסטי

יש מן המנחם והמוכר בקריאת ספריה של אגתה כריסטי; בין אם קראת ספר אחד שלה, או ספרים רבים, הרי שאת גיבוריה את כבר מכירה, בין אם זוהי גברת מרפל הקשישה וסביבתה הכפרית, או הרקול פוארו, הבלש הבלגי בדימוס, המקורב לכל חוקרי המשטרה באירופה, ועל כן מוצא עצמו מעורב בכל מיני מקרי רצח המתרחשים, הפלא ופלא, […]

חסדים קטנים – הת'ר גודנקאוף

תאונות במסגרת המשפחתית קורות לא מעט. זה יכולה להיות מחבת על הכיריים,  שהידית בולטת מעבר להן ומאפשר לילד להושיט יד, או מכשיר חשמלי שההארקה בו נפגמה, או גולה או חפץ קטן אחר שהתגלגל והילד מצאו והכניס לפה, וכמעט נחנק. ואפשר גם לשכוח ילד ברכב. אם בדיוק היית עסוקה באיזה עניין דוחק בטלפון, והמשכת לנסוע לכיוון […]

מלון הזכוכית – אמילי סנט ג'ון מנדל

קריאה מחודשת בספר שקראתי בעבר, גם אז קראתיו בשפת המקור, ועתה בתרגום, מזמנת הנאה חדשה ואחרת מן הספר. אין צורך למהר לקרוא את הספר עד סופו, כדי להתיר את נפתולי העלילה, כי הסוף כבר ידוע,  וניתן לאתר פינות חבויות שאולי אז דילגתי עליהן, ובכלל אפשר להתענג אף הרבה יותר מאשר בקריאה ראשונה. וכאן אני פותחת […]

מגלה החולשות – ישי שריד

בכל פעם שמופיעה כותרת בעיתון על איזו חברת סייבר ישראלית שמכרה טכנולוגיה המאפשרת ריגול אחרי אנשים, לכל מיני משטרים שנחשבים אפלים, אני קצת מתכווצת, כאילו שיש לי חלק, עקיף לגמרי כמובן, בכוחות הרשע האלה. המחשבה שאין שום דבר חסוי אצל מי שהם מטרות המעקב הזה, מדירה את מנוחתי. אחר כך אני חוזרת לחיים הרגילים, כי […]

אלה יווניה קוראת ספרים