בבל

סכין – יו נסבו

בבואך לקרוא מותחן המתרחש באוסלו שבנורבגיה, טוב תעשי אם תמנעי מצפייה, במקביל, בסדרת מתח דנית ("הרצח". סדרה מצוינת ביותר), וזאת משני טעמים; האחד – יקשה עלייך ביותר להפרד מן המסך לטובת הספר, שכן הסדרה, כאמור, מצוינת ביותר, והיא מרתקת אותך ומונעת שינה מעינייך, והצפייה בה היא לגמרי על חשבון זמן הקריאה. והשני, החשוב יותר – […]

צמא – יו נסבו

לזכותו של יו נסבו יאמר כי גם בספרו האחד-עשר בסדרה, לא אבד מיכולתו להחזיק את הקוראת לאורך כל הספר, הלא קצר הזה, מהחל עד כלה, במתח. עוד יאמר לזכותו כי למרות שזהו הספר האחד עשר בסדרה, לא ניכרת עייפות החומר, אין "חיפוף" בשוליים, אין קיצורי דרך, התיאורים נשארים במלואם, כך שהקוראת יכולה לדמיין, כמעט למשש […]

תחנה אחת עשרה – אמילי סנט ג'ון מנדל

..אבל כולם יודעים מה קרה, שפתאום התפשט זן חדש של שפעת חזירים, הגיעו טיסות ממוסקבה והמטוסים היו מלאים נשאים." (*) ממש כשהתחילה המגפה להתפשט כאן בארץ, עוד לפני שבאמת הבנו מה קורה, ולאן זה הולך (ולא שעכשיו אנחנו ממש מבינות) התפרסמה, באחד מפורומי הספרים, רשימה של כל מיני ספרי מגפה; ביניהם גם הספר הזה. הורדתי […]

משטרה – יו נסבו

עשרה ספרים יצאו לאור בארץ בסדרת "הארי הולה" של יו נסבו. כל אחד הוא ספר מתח בפני עצמו, כל אחד הוא המשכו של קודמו מבחינת עלילותיו של הבלש הארי הולה. עדיף היה, כמובן, לקראם על פי סדר, אלא שהוצאתם לאור בארץ החלה דווקא מן הספר השלישי – "אדום החזה", מסיבות פטריוטיות אולי, כי ראש ממשלת […]

מקבת – יו נסבו

"כמו קוצים, גם שאיפותיהם של בני האדם תמיד יתמתחו לעבר השמים, יטילו צל וימיתו את כל מה שסביבם." ( עמ' 88) למקבת היו שאיפות; הנער שגדל בבית היתומים יחד עם רעו כאח לו, דאף. שברח משם מתישהו, שהתמכר לסם וברח גם ממנו, שהתגייס למשטרה והחל להתקדם, עד שפיקד על אחת היחידות, ודאף על אחרת. העיר […]

האוהד – וייט תאן נוון

".. אילו היתה ספינת ההיסטוריה מפליגה בנתיב שונה, אילו נעשיתי רואה חשבון, אילו התאהבתי באישה הנכונה, אילו הייתי אוהב מוסרי יותר, אילו היתה אמי פחות אימא, אילו היה אבי הולך להציל נפשות באלג'יריה ולא כאן, … אילו שכחנו את טינתנו, אילו שכחנו את נקמתנו, אילו הבנו שכולנו בובות במשחקו של אחר, אילו לא יצאנו להילחם […]

בגן חיות הטרף – אריק לארסון

"היו אלה אנשים מורכבים שפעלו בתקופה מורכבת, לפני שהמפלצת הכריזו על טבען האמיתי." (עמ' 16) ויליאם דוד היה פרפסור להיסטוריה משיקגו, שביקש לו משרה נוחה שתאפשר לו להשלים את מה שהגדיר כמפעל חייו: כתיבת "עלייתו ונפילתו של הדרום הישן"; פרוייקט בן ארבעה כרכים, שדרש זמן רב, זמן שלא עמד לרשותו עקב דרישות המשרה. מינויו, על […]

אלה יווניה קוראת ספרים