הקיבוץ המאוחד – ספריית פועלים

משהו קורה לבלה – אוריין צ'פלין

בלה רוזנבאום הייתה פעם זמרת אופרה. הכי זמרת אופרה. הכי ידועה, הכי מפורסמת, הכי יפה, הכי מבוקשת, הכי מחוזרת. הגברת הראשונה, פרימה דונה, של האופרה הישראלית, וידועה גם בכל העולם. חברה לשועים ורוזנים, ראשי מדינות ואנשים חשובים בכלל. בלה רוזנבאום היא אשה זקנה. קולה עוד חזק ורועם, גופה עוד נושא את עצמו. נפשה מבולבלת. השיכחה […]

על השעות השבורות – ריקי כהן

לא מזמן נכחתי בערב שנערך לכבוד הספר הזה, כפי שאני עושה מדי פעם, כשיוצא לאור ספר של מי ממכרי או ממכרותי. שלא כבדרך כלל, הפעם לא קראתי את הספר לפני קיומו של הערב הזה, ולמעט ידיעה כללית על הספר – ספרה של ריקי כהן על חייה כבת לאם חולת נפש ("פגועת נפש", כנהוג לומר היום) […]

ביוטופ – אורלי קסטל בלום

בִּיּוֹטוֹפּ (שֵׁם עֶצֶם – זָכָר): בֵּית גִּדּוּל, הַמָּקוֹם הַטִּבְעִי וְהַטִּיפּוּסִי לְחַיֵּיהֶם וּלְהִתְפַּתְּחוּתָם הַתַּקִּינָה שֶׁל בַּעֲלֵי חַיִּים אוֹ שֶׁל צְמָחִים מְסוּיָּמִים. ז'וזף שימל, מרצה לשעבר מן החוץ בחוג לתרבות צרפת באוניברסיטת תל אביב, פרנקופיל, הוא גיבור הספר הזה. גר בדירה שהצליח לרכוש לעצמו, רגע לפני שמחירי הנדל"ן הרקיעו שחקים, בשדרות שאול המלך, ממש מול בניין הלונדון […]

אין דבר – אדוארד סנט אובין

לעתים, ביקורת נלהבת על איזה ספר משכנעת אותי לקנותו. כך היה גם במקרה של הספר הזה. ביקורת  מרהיבה למדי של תהילה חכימי, שאני מאד מאד אוהבת את שיריה, שלחה אותי לקנות את הספר הזה. ובדיעבד, רק בדיעבד, אני שמחה שלא קניתי גם את הספר השני בסדרה. לא צפיתי בסדרת הטלויזיה שנעשתה על פי הספר הזה, […]

הציפורים – טאריי וסוס

מתיס והגה. אח ואחות. חיים בכפר אחד בנורווגיה, בבית שהוא נפרד מרוב הבתים בכפר. מרוחקים מכל. פרנסתם על עבודות הסריגה של הגה. היא בת כארבעים, והוא צעיר ממנה בשלוש שנים. מתיס מכונה על ידי אנשי הכפר "הגולם". משום שהוא קשה תפיסה וקשה הבנה, משום שנפשו נותרה כנפשו של ילד צעיר, אם כי גופו גדל עם […]

הענק הקבור – קזואו אישיגורו

… על הארץ הזאת נפלה קללת ערפל של שכחה, …" (*) ענן של שכחה מונח על הארץ הזאת, שהיא אנגליה המדומיינת של המאה הששית; מדומיינת משום שנוסף לה רובד פנטסטי של מפלצים ודרקונים, וכל מיני שדים ושדונים  ושאר יצורים על טבעיים, רובם שוחרי רע. ערפל מסוים ליווה גם את קריאתי בספר הזה; תחושה כאילו נלקחתי […]

ספר הנשים – שירה פנקס

את שירה פנקס פגשתי פעם, באיזו הפגנה אחת שערכו ארגוני הנשים, והיו בה, בהפגנה הזו, בעיקר נשים, משום שכשיש הפגנה שעניינה משהו הקשור לנשים, מרבית המפגינים יהיו מפגינות דווקא, אם כי בשנים האחרונות חלקם של המפגינים עולה מעט. בכל אופן, נפגשנו באיזו הפגנה שהיה בה הרבה כעס, הפגנה מול בניין שאך זמן קצר לפני כן […]

אלה יווניה קוראת ספרים