כנרת זמורה דביר

לב רעב – אשכול נבו

חוץ מסיפור אחד, ממש לפני הסוף, "לוֹנג דיסטנס", לא ברור כלל עד כמה הסיפורים קרובים לאשכול נבו, הסופר, וכמה מהם מקורם בדמיונו הקודח. וזה גם לא לגמרי חשוב, בסופו של דבר. כי מה שחשוב באמת הוא מה נושאים עמם ואלו חוויות וזיכרונות יהיו לקוראת עם סיומו של כל סיפור, ועם תומו של הספר כולו. מרבית […]

ולטמייסטר – יורם רוזנר

שנים רבות של קריאת ספרים הפכו אותי מפונקת במידת מה בציפיותי מספר חדש. ספר לא צריך להיות קאנוני, או "חשוב", הוא לא צריך  להיות נשגב או מעשיר, הוא לא צריך "ללכת" איתי בזמן ולאחר קריאתו, או להותיר בי חותם. הוא יכול, אבל לא צריך. הוא כן צריך להיות כתוב היטב, כתיבה שלא תאלץ אותי להפסיק […]

משאבי אנוש – שחר קמיניץ

מה יש להם, לסופרים החדשים, שהם ממלאים בכה הרבה מטאפורות וחזרות את ספריהם? כאילו אין להם מה להגיד, אז הם מכבירים מלים ועוד מלים ועוד מלים. ודי. אחרי "הכול טוב" חשבתי שהגעתי אל ספר שאוכל ליהנות ממנו ולא יהיה כה ריק. אז הוא אכן לא כה ריק. אבל לא מלא מספיק. נטשתי

הכול טוב – מוניקה הייזי

וזה מסלול החיים, כפי שחוברתנו אליו בערך מאז שנולדנו – בית ספר, בגרויות, צבא, אוניברסיטה, חתונה, ילדים, משפחה, משפחה מורחבת שפוגשים בהזדמנויות מיוחדות ובחגים, וכן הלאה.  לפעמים נשארים יחד לתמיד, אצל כמה מאיתנו המשפחה תתפרק, מתישהו, בדרך כלל כשהילדים כבר גדלו ויצאו מהבית, אצל אחרות קצת קודם לכן… אבל זו הסוציאליזציה. בחוצלארץ זה אותו הדבר, […]

מפעל העננים של גברת לילנבלום

עשרים שנים עבדתי בהיי-טק הישראלי, בכל מיני חברות. ישראליות וזרות, סטארט-אפים וחברות נסחרות בבורסה, אחרי גיוס ראשון, אחרי גיוס חמישי. רובן נמכרו או נסגרו או נמכרו ונסגרו. הכרתי את תחילתה של מה שאחר כך נחשב ל"תרבות ההייטק" עם עבודה ב"אופן-ספייס", ארוחות עם תלושים, ואחר כך כרטיסים (טרם היות הטלפונים החכמים והאפליקציות), סופי השבוע עם משפחות […]

ניצוץ של אור – ג'ודי פיקו

נניח שאת בהריון אבל לא באמת התכוונת להיות  בהריון. אולי את צעירה מדי, אולי ילד יקלקל לך עכשיו את התואר או את הקריירה, אולי יש לך כבר ילד או שניים או שלושה, ועוד ילד יכביד עליך מאד. מתישהו, אחרי שחשבת על זה לא מעט, תגיעי, מן הסתם לוועדה להפסקת הריון. אם את מאד צעירה או […]

היוצא דופן – רואי גורמזאנו

דו"ח נטישה. עד עמוד 64 הגעתי ואין לי שום צורך להמשיך. השפה הכמו גלותית (חיקוי של סופרי עבר?), הדברים החוזרים על עצמם (כדי למלא את הספר בעוד ועוד טקסט?). לא מספיק מעניין. : כותר היוצא דופן מאת רואי גורמזאנו הוצאה כנרת זמורה דביר עמודים 303 קנייה מודפס | דיגיטלי 

אלה יווניה קוראת ספרים