כנרת זמורה דביר

קרדיט – ליעד שהם

את ספריו של ליעד שהם אני קוראת כבר לא מעט שנים, ומעולם לא קרה שלא נהניתי. הנאה שלמה ומרובה, משום שהוא יודע לכתוב, והוא בקיא בפרטים עליהם הוא כותב (או, כך נראה הדבר, למי שלא מכירה את כל העולמות עליהם הוא כותב), והוא יודע לספר סיפור כך שלא ארצה להניח את הספר מהיד. הרבה לילות […]

העולם של אתמול – שטפן צוויג

דומה שהרבה זמן חלף מאז קראתי ספר כזה שריתק ודכדך אותי לגמרי, שמשך ודחה אותי בו בזמן, שרציתי להמשיך לקרוא בו, ודחיתי, בכל יום את המשך קריאתו. זמן רב חלף מאז קראתי ספר שכה רחוק היה מימינו אלה, וכה קרוב אליהם, עד שלעתים קראתי משפט ושבתי וקראתי אותו שוב ושוב, מזכירה לעצמי שנכתב לפני  כמעט […]

חנינה – מאיה וקסלר

איך להתחיל? זה ספר מתח, אבל לא באמת ספר מתח. אין גופה שצריך למצוא את הרוצח או הרוצחת. יש גופה, אבל כבר מהתחלה יודעת הקוראת מי הרג את מי ולמה. אין שום תעלומה שצריך לפתור. אבל יש חיים, שעד לפני איזה זמן היו רגילים לגמרי, פחות או יותר, כי אין באמת חיים רגילים לגמרי, וכל […]

הראשונות – שהרה בלאו

הראשונות הן הנשים הראשונות שהיו פעם, כשנכתב ספר הספרים. רוב רובו של הספר הזה מוקדש לגברים, כי ככה זה בעולם, את ההיסטוריה כותבים המנצחים, והפטריארכיה ניצחה. אז, כשכתבו את התנ"ך. גברים כתבו את התנ"ך, ולכן הנשים מעטות בו. מעטות מאד. לחלקן אין אפילו שם (כמו כל מיני ספרים שיצאו לאור בשנים האחרונות – בתו של […]

מיומנה של אישה מתה – גואל פינטו

באחד הערבים ביריד הספרים האחרון, זה שהעתיק מקומו מככר רבין אל מתחם שרונה, נקלעתי לשיחה בין מספר אנשים, או שמא שמעתי רק חלקים מאותה שיחה, ובכל אופן, נאמרו בה דברי שבח על ספר שעדיין לא יצא לאור, אבל  הוא כבר הבטחה גדולה, "הספר של גואל פינטו" כך קראו לו, ואף השוו את כתיבתו לסופר גדול […]

נתיב העכברושים – פיליפ סנדס

אוטו וכטר, אוסטרי שהיה פושע מלחמה נאצי, מושל קרקוב בשנים 1939 – 1944, מושל למברג 1942 – 1944, האחראי על ניקוי השירות הציבורי האוסטרי מיהודים ועוד ועוד, בעל דרגה גבוהה בצבא ובשורות המפלגה, שברח, בתום המלחמה מפני בנות הברית, התחבא ברומא, תוך שיתוף פעולה שלא אוהדים מקומיים לנאצים, ומצא מותו ברומא, בבית חולים, תחת שם […]

אין מקום כזה – שפרה קורנפלד

כשהספר נפתח בתמונת קריעה משפחתית איומה ונוראה למדי, חשבתי לעצמי שעדיף היה שכל הסיפור היה דמיוני לגמרי, אבל מן הדברים שאמרה שפרה קורנפלד בראיונות עבר, ובראיון לרגל צאת הספר הזה, ברור למדי שהקריעה הזו מבוססת לגמרי על סיפור המוכר לה מגוף ראשון, אף אם, כפי שאמרה בראיון עמה, כי חלק מזכרונותיה אינם הדברים כפי שחוותה […]

אלה יווניה קוראת ספרים