ספר עיון מרתק למדי על הדרכים בהן אנו מחליטים לפעול בדרכים שונות. למשל – דרכיהם המתוחכמות של הפרסומאים לגרום לנו לשלם יותר על מוצרים שלא התכוונו מלכתחילה לקנות, ובתנאי שיכללו בעסקת חבילה (מי אמר "4 במאה"?), בפרק "האמת על היחסיות" על מחיר הפנינים : אסטרטגיה (גאונית, אני חושבת) לקביעת מחיר למוצר שאין לו מחיר כלל […]
ספר מתח שאין בו מתח כלל. הרצח מופיע בפרק הראשון, הרוצח מתוודה בסופו של הפרק הראשון. נפתרה התעלומה. אין בכלל תעלומה. אז זהו שלא! יש כל הזמן רמזים שמשהו חסר, משהו לא מסתדר בדיוק במקום, צירופי מקרים לא ברורים, איזה עניין שחמק מעיניהם של השוטרים, של הפרקליטים משני הצדדים. אולי בכל זאת יש תעלומה. אבל […]
הילד של המכשפה הוא בעצם לא הילד שלה, אלא תינוק מכוער להפליא שהושאר עבורה בסל על ידי לא נדע מי, משום שנראה כמו שדון קטן, ועל כן מתאים למכשפה. והיא, בניגוד לכל הגיון בריא, במקום להפטר ממנו, או לאכלו, או לחפש לו איזה בית יתומים הגון, פתאום מתעוררים בה רגשות אמהיים והיא מחליטה לאמץ אותו […]
פגישה נוספת עם פלביה דה-לוס, הבת השלישית והצעירה למשפחת דה-לוס, המתגוררת בבאקשו, באנגליה ה(מאד) כפרית. משפחה עם שושלת יוחסין ההולכת אחורה עד המאה ה- 11 לפחות, שהונה הדלדל למדי: "הבעיה שלנו, בני משפחת דה לוס, החלטתי, היא שאנחנו שורצים היסטוריה בדיוק כמו שאנשים אחרים שורצים כינים. בני משפחת דה לוס ישבו בבאקשו מאז שנתקע למלך […]
שנת אלף תשע מאות וחמישים – מחצית המאה העשרים; בריטניה של אחרי המלחמה מתחילה להתאושש ממאורעות המלחמה העולמית השניה. בריטניה הכפרית ובה (עדיין) משפחות אצולה בדרגה זו או אחרת (כאלה שכיכבו פעם בספרים כמו טום ג'ונס, או ספריו של דיקנס). משפחות שלהן שושלות יוחסין ההולכות מאות רבות אחורה, חלקן מתגוררות באחוזות שמיסי הירושה אוכלים בהן […]
כמה עמודים לפני סוף הספר, קראתי במוסף הארץ (מיום 12.6.09) ראיון עם נועה זית, ראיון שביסס לחלוטין את ההרגשה שלי לאורך כל הספר כי זהו סוג של אוטוביוגרפיה. אבל עוד לפני כן – נתקלתי בדמות מתוך הספר שהזכירה לי את סיפורו של יוסף האפרתי, שפורסם באותו מוסף מספר שבועות קודם לכן: בספר הוא אמנם נקרא […]
"בגרמניה לקחו תחילה את הקומוניסטים, אני לא הרמתי את קולי, כי לא הייתי קומוניסט, ואז הם לקחו את היהודים, ואני לא הרמתי את קולי, כי לא הייתי יהודי, ואז הם לקחו את חברי האיגודים המקצועיים, ואני לא הרמתי את קולי, כי לא הייתי חבר איגוד מקצועי, ואז הם לקחו את הקתולים, ואני לא הרמתי את […]