שתי נשים צעירות אוהבות נמצאות בזוגיות כבר איזה זמן, רגע לפני שהשגרה משתלטת על חייהן, אם תשתלט, רגע לפני החיים המשותפים וההחלטות המשותפות לחיים משותפים. אחרי שהאהבה הגדולה והסליחות הקטנות מפנים את מקומם ל"רגילוּת", לאהבה שנמצאת שם כל הזמן ברקע, אבל כבר מותר לריב ולכעוס, ולנהל שיחות "יחסינו לאן" בלי לחשוש שהכל תיכף יתמוטט. כמו […]
"זה דבר מעניין איך הנפש עורכת עבורנו את הזיכרון, אני חושב לעצמי, איך היא מסננת את הדברים שמבחינתה אין בהם שום צורך. איך לפעמים אדם זוכר רגע אחד אבל לא זוכר את זה שקדם לו או את זה שבא מיד אחריו." (עמ' 86) דבר מעניין קרה לי בספר הזה; פתאום "נזרקתי" אחורה, ליום הראשון שלי […]
קודם כל גילוי נאות: את מחבר הספר – יובל בן-עמי – פגשתי בעבר, מספר פעמים, ואני אף מכירה, שניים מן האנשים המוזכרים בספר הזה; את בן-עמי פגשתי לראשונה על גג הסאב-קוץ' מילגה, מסעדה הודית שהיא גסט האוס הודי בפלורנטין בתל אביב, שהגג שלה מיועד להופעות למיניהן, כשהקהל יושב או משתרע על פופים ומחצלות. בן-עמי היה […]
שלושה ילדים, כמעט נערים, המספר ועוד שניים מחבריו, נקראים ללשכת האדון המנהל (מנהל בית הספר), כדי להסביר לאן נעלם דויד וייזר. וייזר, ילד – כמעט נער בעצמו, יהודי ככל הנראה, שאין לו הורים והוא גדל אצל סבו (האם זהו באמת סבו?), מושך אחריו את שלושת הנערים, וגם נערה אחת, בחוטי קסם, ביכולות מדהימות בתחומים שונים, […]
אל הספר הזה הגעתי בעיקר כי אני מאד אוהבת את הטור השבועי של הירשפלד במוסף "הארץ" בכל שבוע יש "טעימה" מכשרון כתיבתו המופלא, בנושאים מנושאים שונים, ומשגיליתי את הספר באחת מחנויות הספרים עטתי עליו כמוצאת שלל רב החלטתי כי אקרא ממנו מעט ולאט, לא בבת אחת, כדי שאוכל ליהנות ו"לעכל" כל פרק בפני עצמו, שכן […]