ארכיון תגיות: צי'נגיס אייטמטוב

והיום איננו כלה – צי'נגיס אייטמטוב

והיום_איננו_כלה"במחוזות האלה הרכבות נוסעות ממזרח למערב וממערב למזרח…

ומזה ומזה למסילת-הברזל משתרעים במחוזות האלה מרחבים עצומים של מדבר – סארי-אוזֵקִי או הסָארוזֵק, הערבות הצהובות התיכונות.

במחוזות האלה נמדד כל מרחק בזיקתו למסילת-הברזל, כמו מין קו גריניץ'….

והרכבות נוסעות ממזרח למערב וממערב למזרח…"

כך, כמין פזמון חוזר, שב ועולה הטקסט שלעיל לאורך כל הספר.

 יום מותו של קָזַנְגַפּ הזקן, זקן העובדים – פועלי המסילה בישובם הזעיר בּוֹרַאנְלִי-בּוּרָאנִי, ישוב בן שמונה בתים בסך הכל – שמונה משפחות בסך הכל, בתוך המדבר הקזחי. יום מותו וקבורתו של קזנגפ הזקן הוא היום בו מספר הספר הנפלא הזה.

 גבור הספר – יֵידיגֵיי ז'אנגֶלדין, ההופך עתה להיות זקן הקהילה, הוא הקובע את סדרי הקבורה, והוא העומד בראש מסע ההלוויה הקטן, קטן עד כאב, משום שיש להמשיך בעבודה ולהתיק פסים ולהחזירם, להעמיד רכבות במסילה צדדית, ולהחזירן לראשית. ומסע ההלוויה יצא לבית הקברות אנה-בית, מקום קבורתה של ניימאן אנה האגדית, מקום הקבורה המרוחק מעט מבוראנלי-בוראני.

להמשיך לקרוא