כשתגיע אלַי – רבקה סְטֶד

מירנדה היא ילדה ניו יורקית רגילה, בת לאם יחידנית, לומדת בבית הספר, וחוזרת כל יום עם סאל, שכן ובן לאם יחידנית אחרת. שתי האמהות חברות, שני הילדים חברים. טוב, בערך, לא לגמרי. סאל מתרחק קצת בזמן האחרון. יום אחד כשמירנדה חזרה מבית הספר, מצאה את הבית פתוח. דבר לא נגנב אבל בזמן שאמה התרוצצה לבדוק […]

הסיפור שאינו נגמר – מיכאל אנדה

"תשוקתו של בסטיאן בַּלְתָזָר בּוּקְס היתה ספרים מי שלא ישב מעודו עם ספר במשך כל שעות אחר הצהריים, עם אוזניים יוקדות ושיער פרוע, וקרא, וקרא, ושכח שסביבו קיים עולם שלם, ולא שם לב לכך שנעשה רעב או שהוא קופא מקור – מי שלא קרא מעודו בחשאי, לאורו של פנס כיס במיטה מתחת לשמיכה, כי אביו […]

החוף הרחוק ביותר – אורסולה ק' לה-גווין

החלק השלישי בטרילוגיה; האפל מכולם, הקשה מכולם, הפחות ברור מכולם – ואף על פי כן – זה הנושא בחובו את הבשורה הטמונה בכל הספרים הללו גם יחד.  החוף הרחוק ביותר נמצא בסופו של המסע, מסעם של גֵד הרב-מג, הקוסם הגדול מכולם בתקופה הזו, ושל אָרֵן, נסיך צעיר שאין בו כוחות קסם כלל, ואף על פי […]

הקברים של אטואן – אורסולה ק' לה-גווין

אם הספר הראשון בטרילוגיה – הקוסם מארץ ים – הזכיר את הקוסם הצעיר ממנו בשנים רבות – הארי פוטר, הרי שהקברים של אטואן לוקח את הקורא/ת לעולם מוכר לא פחות, וישן בהחלט גם הוא – עולמם של מלכים וגמדים, כוחות אופל, וטבעת אחת – העולם המוכר לנו כל כך מטולקין. מוכר? בקווים כלליים בלבד; אין […]

הקוסם מארץ ים – אורסלה ק' לה-גווין

"רק בדממה – המילה רק בחשכה – האור רק במיתה – החיים כחץ מבהיק עף הנץ בשמים הריקים"  את אורסולה לה-גווין הכרתי בנעורי (לא אותה באופן אישי, כמובן) עת קראתי וקראתי וקראתי מכל מין וסוג (כמעט), עת ספרי הפנטסיה התערבבו עם ספרי המד"ב על אותם מדפים בספריה,  וכל הספרים (כמעט) היו שער לעולמות חדשים, אחרים, […]