בית מלאכה לכתיבה – רוני גלבפיש

מאז שלמדתי לקרוא אני קוראת ספרים. אני זו שאפשרו לה לגשת לספריה לשאול ספרים, למרות שעל פי התקנון בקיבוץ ניתן היה לשאול  רק לתלמידי כתה ב' ומעלה. הייתי בכתה א', אבל לקרוא לימדתי עצמי כבר בגן, עת הסתננתי בהפסקות לכתה א' והתאמנתי על מה שכתוב על הלוח. מהר מאד אפשרו לי לקחת יותר מאשר הספרונים […]

סירות הדרקון – אריאל בר

קצת הסטוריה: לקראת סוף המאה ה-19 עם תחילת ההשפעה הרוסית למנצ'וריה התפתחה קבוצת הכפרים הסינית הקרויים בשם הכולל "חרבין" והפכה לעיר, בין היתר משום שהיתה על תוואי הרכבת הטרנס סיבירית שחצתה את מנצ'וריה. עם תחילתה של פעולה המסילה, בתחילת המאה העשרים עברו לעיר מספר משפחות יהודיות מרוסיה ובשנים שלאחריהן נוספו עליהן עוד ועוד משפחות, לאחר […]

ועוד על ספרים מוקלטים – עשר דקות גג

חיפוש נוסף באתר אייקאסט אחר ספרים או סיפורים שאין תשלום כרוך בצידם (בעיקר משום שיהיה לי בהם שימוש קצר טווח מאד) העלה משהו שאיכשהו "פספסתי" ברשתות החברתיות. ובכן – אשה ואיש צעירים, אביגיל קנטורוביץ ועמרי חורש, בעלי רוח יזמית מן הסוג הספרותי, שנתכנסו להם (וירטואלית) במהלך ימי הקורונה, וחיפשו דרכים להזכיר ולהנגיש ספרות עברית לקוראות […]

יער – מעין רוגל

אל הספר הזה הגעתי משום שמעין רוגל שלחה לי אותו באופציה להאזנה. ואני, שלא שומעת ספרים להנאתי כמעט כלל (מה כמעט? לא שומעת) , שמחתי מאד, והבטחתי לה שביום מן הימים אאזין לו. אחר כך ע' סיפרה בהתלהבות שקראה את הספר, ואמרתי לה שהוא ממתין לי להאזנה, וע' אמרה שאולי באמת הספר הזה ראוי יותר […]

מחר ניסע ללונה פארק – אילנה ברנשטיין

אשה אחת צעירה, צעירה למדי. אם לשני ילדים, בת שש ובן חמש. אין אב בתמונה, אולי עזב, אולי מת. חד-הורית, כך היא מכוּנה (ולעתים יש המכנות אותה "זונה" או "זונה פמיניסטית"). הזמן  – שנות השמונים של המאה הקודמת, כשלהיות אם יחידנית לא היה ממש מקובל בחברה. בודאי לא בשכונה שהיא מתגוררת בה. שכונה המרוחקת מן […]

דברים נעלמים – נועה גוטר שגיא

לא פעם ולא פעמיים אני קוראת איזו ידיעה בעיתון, ושואלת את עצמי, כי לא יהיה פולו-אפ, מה קרה לאנשים נשואי הידיעה הזו אחר כך? הם חיו? הם מתו? הם השלימו? נפרדו? איך הם המשיכו בחייהם? אבל לא מעט ידיעות מתחילות בדיווח לקוני, ושם הן גם מסתיימות.   גוטר שגיא לקחה סיפור כזה, שאירע לפני כעשרים […]

השתיקות – יובל ירח

"צאו וראו, קרקוב היתה עיר של יהודים, 60 אלף, ולגטו נכנסו פחות מ־ 20 אלף, ומגטו קרקוב נשארו פחות מחצי שנכנסו לפלשוב, ומשם, מזוועת אמון גת כמה יצאו חיים? ומאלה שהגיעו לבירקנאו מפלשוב באוגוסט, הסלקציה לקחה יותר מחצי, הרבה יותר, ומאלה שנשארו בבירקנאו וקיבלו מספרים, כמה נשארו? אומרים שבבירקנאו מחזיקים בחיים בין שלושה שבועות לשלושה […]