עיון

באה בחשבון – ענת בר לב אפרתי

כשאומרים "אלימות" הכוונה, בדרך כלל, לאלימות פיזית. כזו שמשאירה סימנים. אבל כמה מדברים על אלימות שאין לה סימנים, כזו שלוקח לא מעט זמן לזהות שהיא שם, שהיא קיימת, לקרוא לה בשם: אלימות. נדמה שאלימות כלכלית היא אחד הסוגים שהכי קשה לשים עליו אצבע ולומר – זוהי אלימות. כי לא רואים. לא רואים את הפחד, את […]

נתיב העכברושים – פיליפ סנדס

אוטו וכטר, אוסטרי שהיה פושע מלחמה נאצי, מושל קרקוב בשנים 1939 – 1944, מושל למברג 1942 – 1944, האחראי על ניקוי השירות הציבורי האוסטרי מיהודים ועוד ועוד, בעל דרגה גבוהה בצבא ובשורות המפלגה, שברח, בתום המלחמה מפני בנות הברית, התחבא ברומא, תוך שיתוף פעולה שלא אוהדים מקומיים לנאצים, ומצא מותו ברומא, בבית חולים, תחת שם […]

דלתות לא נעולות – אלה קנר

אלמלא הייתי שותפה למימון-המון של הספר הזה, איני בטוחה כלל שהייתי מגיעה אליו; אחרי הכל, עוד ספר על קיבוץ, עוד עדויות, ואף ספר שאינו ספר סיפורת, אלא ספר עיון. ובכל זאת, משהייתי שותפה, וקבלתי את העותק שלי, לקחתיו לידי, וקראתי. לסירוגין, יחד עם ספרים אחרים. משום שכל עדות זקוקה לזמן שלה, להיקרא ולהיטמע. וכל עדות […]

בית מלאכה לכתיבה – רוני גלבפיש

מאז שלמדתי לקרוא אני קוראת ספרים. אני זו שאפשרו לה לגשת לספריה לשאול ספרים, למרות שעל פי התקנון בקיבוץ ניתן היה לשאול  רק לתלמידי כתה ב' ומעלה. הייתי בכתה א', אבל לקרוא לימדתי עצמי כבר בגן, עת הסתננתי בהפסקות לכתה א' והתאמנתי על מה שכתוב על הלוח. מהר מאד אפשרו לי לקחת יותר מאשר הספרונים […]

ארבע שעות ביום – אוריין צ'פלין

את כל שנות ילדותי העברתי בקיבוץ. עד גיל שלוש (וחודשיים, אם נדקדק) הספקתי לעבור חמישה (!) מקומות מגורים, ואם אשרטט קו על המפה, הרי שנדדתי מצפון לדרום. נולדתי בקיבוץ לחוף הכנרת, משם עברנו, אבי, אמי ואנוכי לקיבוץ הולדת של אמי, משם עברנו לעיר הולדתו של אבי, שם נתפרדה החבילה, אמי ואני עברנו לקבוץ במרכז הארץ, […]

לאונרדו דה וינצ'י, ביוגרפיה – וולטר איזקסון

שנת 2019 תזכר אצלי כשנת האמנות הפלסטית. לראשונה התחלתי להתעניין בקיומן של תערוכות מיוחדות המתקיימות במוזיאונים שונים באירופה, ואף יותר מכך – לראשונה התחלתי לנסוע במיוחד לתערוכות כאלה, ואם לא נסעתי במיוחד, הרי שהוספתי לכל נסיעה ביקור אחד או יותר בתערוכה מיוחדת בעיר אליה נסעתי. בינואר נסעתי לוינה כדי לצפות בתערוכה של ברויגל האב בקונסטהיסטורישה […]

הרשת התרבותית – נעה מנהיים

מאיפה להתחיל? האם מהעושר הרב הנמצא בכל עמוד בספר הזה, העושר התרבותי, האנציקלופדי, הבלתי נגמר, הקישורים בין נושא למשנהו, ולזה שבפרק הקודם או בשלושה (או עשרים) פרקים אחריו? או, אולי, בכשרון הכתיבה המופלא, המרתק, זה שאינו מניח לך להחמיץ אף מלה באף משפט? או … "החיים הם כמו קופסת שוקולד.." כך, בציטוט המפורסם מן הסרט […]

אלה יווניה קוראת ספרים