אדם ניכר בכוסו, בכיסו ובכעסו, ואשה ניכרת גם בחברותיה, אלו היודעות מה ואת מי היא אוהבת, ואת מי לא, מה מרגיז אותה, איך היא אוהבת להעביר את זמנה הפנוי, באילו חנויות בגדים ונעליים יקלעו לטעמה, איזו מוזיקה תאווה לשמוע, וכמובן, מהו טעמה בספרים. וכך, כשהתאשפזתי לפני מספר חודשים בבית החולים הסמוך למקום מגורי, לאיזו פרוצדורה […]
חיפוש נוסף באתר אייקאסט אחר ספרים או סיפורים שאין תשלום כרוך בצידם (בעיקר משום שיהיה לי בהם שימוש קצר טווח מאד) העלה משהו שאיכשהו "פספסתי" ברשתות החברתיות. ובכן – אשה ואיש צעירים, אביגיל קנטורוביץ ועמרי חורש, בעלי רוח יזמית מן הסוג הספרותי, שנתכנסו להם (וירטואלית) במהלך ימי הקורונה, וחיפשו דרכים להזכיר ולהנגיש ספרות עברית לקוראות […]
אל הספר הזה הגעתי משום שמעין רוגל שלחה לי אותו באופציה להאזנה. ואני, שלא שומעת ספרים להנאתי כמעט כלל (מה כמעט? לא שומעת) , שמחתי מאד, והבטחתי לה שביום מן הימים אאזין לו. אחר כך ע' סיפרה בהתלהבות שקראה את הספר, ואמרתי לה שהוא ממתין לי להאזנה, וע' אמרה שאולי באמת הספר הזה ראוי יותר […]
בילדותי נוגנו לנו תקליטים ארוכי נגן, בשעת מנוחת הצהריים, ובהם סיפורים ומוזיקה. כך שמענו (בעיקר) את "פטר והזאב" של פרוקופייב, ומעט פחות את "מדריך לתזמורת לבני הנעורים" של בנג'מין בריטן. בנותי ובני שמעו כבר סיפורי ילדים בקלטות, כאלה שאלכס אנסקי היה הקריין בהן. קלטות שנפתחו במלים: "שלום ילדים, כאן אלכס" והם היו נרדמים כשבאזניהם מהדהד […]