יש מן המנחם והמוכר בקריאת ספריה של אגתה כריסטי; בין אם קראת ספר אחד שלה, או ספרים רבים, הרי שאת גיבוריה את כבר מכירה, בין אם זוהי גברת מרפל הקשישה וסביבתה הכפרית, או הרקול פוארו, הבלש הבלגי בדימוס, המקורב לכל חוקרי המשטרה באירופה, ועל כן מוצא עצמו מעורב בכל מיני מקרי רצח המתרחשים, הפלא ופלא, […]
הוצאת עם עובד החלה, בשנים האחרונות, להוציא לאור בתרגום מחודש כמה וכמה מסופרי המתח שאהבנו לקרוא לפני עשרות שנים, ביניהם, כמובן, המלכה הבלתי מעורערת – אגתה כריסטי. תרגום חדש מטבע הדברים הופך את הקריאה לנגישה יותר, ודאי לבני הדור הצעיר (שלא יבינו על מה ולמה ההתרגשות), ואף לבני דורי שהתרגומים הישנים נראים להם לפתע (או […]
שוב קלקלתי לעצמי; ב- 1978 יצא הסרט "מוות על הנילוס" (או שמא קראו לו כאן "רצח על הנילוס"? אני לא באמת זוכרת), וצפיתי בו לפחות פעמיים. עד היום ישנן כמה סצינות שלא שכחתי. לכן, כשלקחתי לידי את הספר הזה, ידעתי כמובן מיהו הרוצח/ת, ולא נותר לי אלא לקרוא ולהבין מיד את כל הרמזים המטרימים ששתלה […]
עשרה חיילים קטנים אכלו במסבאה, אחד פתאום נחנק, ונותרו תשעה. תשעה חיילים קטנים שקעו אז בשינה, אחד לא קם בבוקר, ונותרו שמונה. שמונה חיילים קטנים יוצאים לנסיעה, אחד נשאר בדבון, ונותרו שבעה. שבעה חיילים קטנים חותרים בול עץ ישר, אחד נחתך לו בעצמו,ונותרו שישה. שישה חיילים קטנים רוצים דבש, בבקשה, אחד עקצה דבורה, נותרו רק […]
קריאה בספר מתח, כשאת כבר יודעת מי הרוצח, יש בה בעייתיות מסוימת, כי חלק מהכיף בקריאת ספר כזה הוא לנסות לנחש לבד מי הרוצח (וכרגיל לטעות, ולהצדיק את הטעות בכך שלא כל העובדות היו לפניך, ולהנות מן הטעות). אם כך, ההנאה הזו נשללה ממני בקריאת הספר הזה. לא משום שכבר קראתי אותו (איני זוכרת שעשיתי […]