אל תקראו את הספר הזה, אם אינכם רוצים להכיר במציאות הסובבת אותנו. אם נוח לכן לעצום עיניים. כמו ילד המסתיר פניו בכפות ידיו ובטוח שאיש אינו רואה אותו. אל תקראו בספר הזה, כי המציאות שהוא מציג, בלשון רכה בדרך כלל, לא תמיד, לפעמים אי אפשר להתאפק ולהחליק, המציאות הזו כואבת ומכעיסה במידה שלא תיאמן. "… […]
סוד. סוד גדול ואפל ואיום ונורא שורה על הספר הזה; הסוד הזה לא מתגלה תיכף ומיד. גם עובדת קיומו לא מתגלה תיכף ומיד. רק טיפין-טיפין הולך ונגלה לקורא/ת כי יש סוד. רק טיפין-טיפין מופיעה המועקה והיא הולכת ומכבידה מפרק לפרק, בלתי נראית בתחילה, בלתי מורגשת. וכשהיא מורגשת, כבר מאוחר מדי, הספר כבר לופת את הקורא/ת […]
אתחיל מהסוף – ממליצה בהחלט בגלל הסיפור בגלל השפה בגלל שכיף לקרוא כזה ספר שנכתב כאן ועכשיו, ולא מחפש איזה מכנה משותף, אלא דוקא משתמש בשפה עשירה ובסיפור שאינו מעליב את הקורא. פאב שכוח בעירה שכוחה (אבל במרכז הארץ) בליל חורף סוער במיוחד, כזה שהעובדים במקום מצפים שרק תעבור איזושהי שעה מסוימת כדי שאפשר יהיה […]