מכונות כמוני – איאן מקיואן

בראשית היה אייזק אסימוב, והוא נתן חיים לרובוטים, ואפילו חוקים בסיסיים נתן להם, להתנהגותם: לא יפגע רובוט לרעה בבן אדם, ולא יניח, במחדל, שאדם ייפגע. רובוט חייב לציית לפקודותיו של אדם, כל עוד אינן סותרות את החוק הראשון. רובוט ידאג לשמור על קיומו ושלמותו, כל עוד הגנה זו אינה עומדת בסתירה לחוק הראשון או לחוק […]

הילדים שבזמן – איאן מקיואן

ילד שמת, או ילדה שמתה, משאירים חלל עצום, כמעט אינסופי בחיי הוריהם; כאב וכמיהה, וגעגועים. מדמים לעצמם כי הכל היה חלום רע ותיכף יתעוררו, מדמים את הילד גדל, משוחחים עם הילדה הבוגרת יותר. הם נמצאים יום יום ושעה שעה במחשבותיהם. אבל ילד שנעלם, ילדה שנחטפת, ואף אחד לא ראה או שמע, אף אחד לא יודע […]

קליפת אגוז – איאן מקיואן

אשה אחת, טרודי שמה, פגשה פעם איש אחד, ג'ון קֶרְנְקרוס שמו, והם התאהבו ואחר כך התחתנו, עברו לביתו, בית המשפחה מדורי דורות (או קצת פחות דורות), ועכשיו היא הרה. אבל היא כבר לא אוהבת אותו, את ג'ון. למען האמת, ביקשה ממנו לצאת מן הבית כי היא זקוקה ל"אוויר" ול"מרחב" ולחופש מסוים. או כך היא אומרת. […]

טובת הילד – איאן מקיואן

"הרושם שלה, אף שהעובדות לא איששו זאת, היה שבשלהי קיץ 2012 שטף את בריטניה נחשול של התפרקויות וקשיים בחיי הנישואים או הזוגיות כמו גאות אביבית חריגה וסחף משקי בית שלמים, הפיץ לכל עבר רכוש וחלומות מלאי תקווה והטביע את מי שלא היה להם יצר הישרדות חזק. נדרי אהבה הוכחשו או שוכתבו, מי שלפנים היתה ביניהם […]

דברי מתיקה – איאן מקיואן

ספקטקל מפואר! זה מה שעבר לי בראש כשסגרתי את הספר הזה.  את איאן מקיואן הכרתי דרך חברה אוהבת ספר, שהמליצה על ספריו, אי אז בשנת 2007. אמרה שהוא כותב טוב ותמיד יש לו סוף מפתיע, איזה טוויסט שלא ציפית לו.  ואכן, בספר הראשון שלו שקראתי – שבת – יש איזה טוויסט שכזה בסופו, אלא שמן […]