על הכריכה הקדמית כתוב (מתוך ביקורת על הספר) "אל תתחילו לקרוא את הספר הזה אם יש לכם תוכניות חשובות כלשהן. לא תוכלו להפסיק לקרוא". והם צודקים. מזל שחג עכשיו, ויש הרבה (מאד) זמן פנוי בין הארוחות, אז אפשר לקרוא את הספר הזה (כמעט) בלי הפסקה, אם כי צריך לישון לפעמים. שוב אוסלו (הפעם חמה, הרבה […]
שוב אוסלו, שוב הארי הולה, שוב כמו ב"אדום החזה" – סוג של בלש בודד, אבטיפוס כמעט. אלא שעכשיו הוא משתדל להגמל מן השתיה, עכשיו יש לו אולי אהבה חדשה, גם אם היא נמצאת במרחקים לאורך כל הספר, כמעט, כך ששוב מובלטים אותם סממנים של הבלש הבודד הארכיטיפי. שני מקרי רצח מלווים את הספר הזה; האחד […]
יש עכשיו מין אופנה כזאת, בעולם הספרות, למצוא סופרים סקנדינביים בלתי מוכרים לציבור הרחב (בעיקר בארצות דוברי האנגלית), לתרגמם ולפרסמם. כך התוודענו לסטיג לרסון, וכך אנו מתוודעים ליו נסבו. אלא שבמקרה של נסבו עשו המוציאים לאור איזו טעות, כפי הנראה חיקוי של טעות שנעשתה בארצות דוברי האנגלית – ופרסמו החל מן הספר השלישי. כך – […]