הפרטים שהושמטו – תומס ה' אוגדן

"' יש לי כמה מלים לומר לך, ואם לא אגיד אותן עכשיו, אני חוששת שלא אגיד אותן לעולם, אז בבקשה תקשיבי עד הסוף. זה ייקח רק דקה-שתיים. את צעירה, ועוד יש לך סיכוי לקבל כמה החלטות לפני שיקבלו אותן בשבילך. את צריכה לדעת שאם תתחתני ויהיו לך ילדים, ייקחו ממך את החיים שהיו לך. לא, האמת שאת תיתני אותם בחינם אם תסכימי להתחתן ולהקים משפחה, אבל רוב הנשים לא יודעות את זה ולא באמת מקבלות החלטה להקים משפחה, הן פשוט הולכות ועושות את זה. את צריכה להיות אשה חזקה מאוד כדי להחליט לא להתחתן ולא להביא ילדים, ואולי את כזאת ואולי לא, אבל אני רוצה שתקבלי החלטה על זה לפני שתעשי את זה, כי אם באמת תבחרי בחיים האלה, אני חושבת שתרגישי פחות מרירה בקשר לחיים שוויתרת עליהם.'" (עמ' 19)

ארל ומרתה נפגשו בקולג', ומתישהו נהיו לזוג. לא שהיתה שם אהבה גדולה, אבל הם מצאו נושאים משותפים ותחומי עניין דומים, והיה להם נעים מאד איש בחברת רעותו. ארל בא מחווה בקנזס והיתה לו שם משפחה אוהבת ותומכת, אב, אם, אחות ואח, שביניהם, בין האחים, היתה חברות מיוחדת. כזאת שנוצרת בתוך משפחות גרעיניות בקהילות קטנות, כשהאחים הם כל מה שיש לך בסופו של יום. מרתה באה מהיכנשהו, ולא סיפרה דבר על משפחתה.

ארל רצה להמשיך בלימודיו לתואר שני, ולהיות מהנדס.

מרתה רצתה לעסוק בספרנות, ובעיקר בשימור ספרים ישנים.

הם לא באמת חשבו שזה יימשך מעבר לקולג', כי התכוונו, כל אחד, ללכת בעקבות חלומותיו.

אלא שהחיים עצמם, יש להם זרימה משלהם, ודרכים אכזריות, לעתים, להתערב בתוכניות ולשבש אותן. או, במלים אחרות, מרתה הרתה.

הפלה לא באה בחשבון מבחינתה. גם לא מסירת הילד לאימוץ. ארל שהיה איש טוב ואחראי, בחר להתחתן ולהקים משפחה, למרות שלא לגמרי אהב אותה. אבל הוא היה איש טוב ואחראי. החיים עצמם, העבר בעצם, החל להזדחל אל תוך ההווה שלהם. לא תמיד היתה התנהגותה של מרתה ברורה לו, לארל, ומשום שהיה אחראי, ומשום שבא ממשפחה שאהבה וחיבקה ותמכה, וויתר על חלומו להיות מהנדס וחזר לחווה, שם סייעו הוריו, ובעיקר אמו, בטיפול במלודי, הילדה שנולדה להם.

אחר כך נולד קווין.

אבל כל אלה יתגלו לנו, הקוראים, רק בתוך הספר, משום שתחילתו, ההווה ממנו נסקר העבר הזה, הוא היום שבו הפך המתח בבית לבלתי נסבל, משום שלמרתה נדמה היה שילדיה ואביהם קושרים נגדה, ופועלים כנגד רצונה, שהם מצייתים רק למראית עין.

היום שבו הפכו החיים שהיו להם לאחרים לחלוטין.

והחל מן הרגע המכונן ההוא, נע המספר בין ההווה, לבין העבר שהתווה את הדרך אל ההווה הזה, דרך שאם היו בה פניות, אם ניתן היה לבחור בדרכים אחרות, והם לא בחרו, כלל לא ברור. והיום הזה שאליו הובילו כל הדרכים, היום הזה הגיע.

בדרך יפגשו הקוראות והקוראים את חיי הכפר בחוות היותר נידחות באמריקה, אלה שבהם החיים סובבים סביב עונות השנה, הקציר, הזריעה, וחוזר חלילה. הד רחוק שמעתי כאן ל"אנטוניה שלי", למרות שתקופתו מוקדמת בהרבה. ואלמלא כמה פירכות (כך נראה לי) בזרם התודעה של שני הגיבורים הצעירים יותר בספר – מלודי וקווין, הרי שהיה זה ספר מצוין ביותר. ולמרות הפירכות הללו, הריהו מומלץ. מן הספרים האלה, שאלמלא הוגשו לי "על טס של כסף" (תודה להוצאה), כי אז מעולם לא הייתי שומעת שמעם. מן הספרים האלה, שהחיים עצמם רק הפריעו לקריאתו.

 

מומלץ ביותר.

 

הפרטים שהושמטו – תומס ה' אוגדן. תרגום: יואב כ"ץ. הוצאת: עם עובד. 216 עמודים

The Parts Left Out – Thomas H. Ogdan

 

לרכישה

לרכישה בפורמט דיגיטלי (אין לקינדל)

 

Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *