הקדימונים לספר הזה הבטיחו ספר מתח. לא כל כך אופייני לאנקוויסט. המתח, אם בכלל, מופיע לאחר כשמונים אחוזים מן הספר (קינדל סופר באחוזים, אם ארצה), כך שמתח אין כאן באמת, מה גם שהחלק הזה, המוקדש לפשע ופושע, מתחיל ומסתיים במהירות, והעניין נפתר לגמרי. אבל הספר עוסק בעניינים אחרים לגמרי. אצל אנקוויסט, כמו אצל אנקוויסט, יופיעו […]
אחרי שקראתי את הספר בפעם הראשונה, או אולי אף במהלך הקריאה, איני זוכרת במדויק, אצתי לחפש את הקנטטה מס ' 106 – אקטוס טרגיקוס – של יוהן סבסטיאן באך, ובאיזה זמן אף קניתי את הדיסק והאזנתי ליצירה שוב ושוב, עד שכיום אני מכירה אותה כמעט בעל-פה. אחרי שקראתי את הספר בפעם הראשונה, תחבתי אותו למדף […]
עמדה האם המעונה לפני צלב ענותו של בנה, בבכי מר גונחת את רוחה המיוסרת, הנסערת, הנשברת, חרב דווי פולחת. אלה הן המלים הפותחות את ה"סטאבת מאטר", אם המכאובים (תרגום: אביעד קליינברג), ואין מתאימות מהן לתאור האווירה האופפת את הספר הזה, האם המתיסרת, ואף יותר מאם אחת. הטקסט הזה הולחן על ידי לא מעט מלחינים, ואת […]
קצת הסטוריה: לקראת סוף המאה ה-19 עם תחילת ההשפעה הרוסית למנצ'וריה התפתחה קבוצת הכפרים הסינית הקרויים בשם הכולל "חרבין" והפכה לעיר, בין היתר משום שהיתה על תוואי הרכבת הטרנס סיבירית שחצתה את מנצ'וריה. עם תחילתה של פעולה המסילה, בתחילת המאה העשרים עברו לעיר מספר משפחות יהודיות מרוסיה ובשנים שלאחריהן נוספו עליהן עוד ועוד משפחות, לאחר […]
אך לפני חודש קראתי את הרביעייה מאת דוד טרבאי, וציינתי בביקורתי את חיבתי הרבה לספרים שיש בהם מוזיקה, ובעיקר ספרים שיש בהם מוזיקה קלאסית. והנה – שוב ספר העוסק, כמו הרביעייה, כמו רביעיית רוזנדורף מאת נתן שחם, ברביעיית מיתרים. ושוב מלווה את הספר פס-קול היצירות המנוגנות על ידי נגני האנסמבל. לנוחות הקוראת חילקה הסופרת את […]
ספרים שעיסוקם מוזיקה חביבים עלי מאד, ובעיקר, כמובן, אלה שהמוזיקה הקלאסית מלווה אותם. בין קונטרפונקט הנפלא של אנה אנקוויסט וגם הסוד שלה, הילדה השקטה של פטר הוג, מוזיקה שקולה של ויקראם סת, האורחים של אופיר טושה גפלה (כמו גם שאר הספרים שלו, שלמוזיקה יש בהם תפקיד מלווה נכבד), וכמובן, הספר הראשון שעלה בדעתי כשראיתי את […]
"… אני רוצה לתאר חיים שאין להם עוד מקבילים בעולם הזה; ביתר דיוק, חיים שהיו יכולים להימשך לו רק הייתי מסוגלת לראותם. אפילו עכשיו נשעים זיכרונות מסוימים בהירים יותר. …(עמ' 162) יש לי חבר אחד שבכל פעם שאנחנו נפגשים או מדברים, או אפילו סתם מחליפים מסרונים, ברור לי לגמרי שהשיחה תגמר ב- "את הולכת להרוג […]