"חיה את חייך כאילו אתה עומד למות מחר ולמד כל דבר כאילו תחייה לנצח." ( מהטמה גנדי). כי לפעמים קורים דברים המסיטים אשה ממסלול חייה ומעלים אותה על מסלול אחר לגמרי, וכל תכניותיה נעצרות, וכל מה שחלמה עליו הופך תפל וחסר משמעות.

כי זה מה שקרה לליז פיין. תאונת דרכים ביום הולדתה ה- 20, אובדן חברתה הטובה ביותר, זו שהיתה כאחות לה, כאבר מאבריה, שחלמו יחד, שנשמו יחד, כאילו נבראו יחד מצלע אחת. יסמין, ג'אזמין, ג'אז, במחי תאונת דרכים תמו חייה. ותמו, בצורה מסויימת, גם חייה של ליז.

ומההתחלה. ליז, ליזי פיין, חזרה לבית הוריה בקיבוץ, בגיל עשרים ומשהו, לאחר שנפצעה בתאונת דרכים, אותה תאונה בה נהרגה חברתה הטובה. תחילה ניסתה להמשיך בחייה כרגיל, כי החיים ממשיכים, כך אומרות כל הקלישאות, וצריך להתגבר, אלא שלאט לאט היא מסתגרת יותר ויותר, מאבדת יותר ויותר את חדוות החיים, ומה ששבר אותה בסופו של תהליך הוא גניבת המחשב הנייד מדירתה השכורה.

החזרה לבית ההורים בקיבוץ היתה, בין השאר מחויבת המציאות מבחינתה, משום ששם יש מחשב עליו יכולה היתה להמשיך לעבוד (קניית חדש לא באה בחשבון, במצבה הכלכלי).

ואז מגיע מכתב. מכתב מוזר. קריפי. מעורר חלחלה באלימות המשתמעת ממנו – המחשב שלך, ובו כל הדברים החשובים לך, נמצא בידי. עליך לכתוב לי 40 מכתבים, במהלך השבועות הקרובים, אם לא כן יימחק כל תוכנו של המחשב, ולא תשובי את כל המסמכים החשובים לך, ביניהם מכתבים מחברתה האהובה המתה.

"את לא מכירה אותי. קניתי בחנות למוצרי חשמל משומשים מחשב נייד מיד שניה, ומצאתי בו את חייך. את הימים האחרונים שלי העברתי איתך, כך שככל הנראה אני מכיר אותך טוב מכפי שאת מכירה אותי.

…

אני עומד להציע לך עסקה. אם תסכימי לה ותעמדי בתנאים שאציב – תקבלי את חיי המחשב שלך בחזרה, את המכתבים, את הסיסמאות ואת הקטעים המפוזרים שכתבת  לעצמך ושנכתבו אליך בשנים האחרונות. אם לא תשיבי לי תוך שבוע, אם לא תסכימי לעסקה או לא תעמדי בתנאיה, תאבדי את כל המכתבים היקרים ואת זכרונותיך.. רק את יודעת איזו משמעות יש לכל אלה בעבורך…" (עמ' 7 – 8)

בריונות ברשת היא עניין ההופך מוכר מרגע לרגע, לצערנו כולנו; מעקב מטריד –  Stocking – הוא רעה חולה שלא מעט מאתנו חוות, או לפחות שמענו על כך. אבל כשזה פתאום מגיע אליך, פתאום נופל אל ספך, את חסרת אונים לחלוטין. מצד אחד כל נים וגיד בך זועק התנגדות לכניעה לדרישות הסחטן (כי זה בדיוק מה שזה – סחיטה באיומים), ממש כמו עברייני הרשת המשתקים מחשבים ומבקשים כופר בביטקוין. מצד שני, אם לא תכנעי, את עלולה לאבד חומרים חשובים לך ביותר, גם אם אין הם חשובים לאנושות כלל ועיקר.

ומכאן מתפתח לו רומן מכתבים (אפיסטולרי) בין הסוחט לנסחטת, רומן שהקריאה בו מרתקת ומענגת, וגם אם חלק מהתגובות ומהארועים נראים מופרכים מעט לקוראת מן הצד, הרי שהיא, הקוראת מן הצד, אינה יודעת כיצד היתה נוהגת ברגע האמת, לו כל המסמכולוגיה החשובה לה, כל הרהוריה ומכתביה, משבריה וגליה, היו נתונים פתאום בידי סחטן אלמוני, שכלל לא ברורות מטרותיו, גם ולמרות המופרכות הרגעית, הרי שהכתיבה כולה קוהרנטית, והסוף סגור ואינו מאולץ כלל, ומאפשר לקוראת להניח את הספר באנחת רווחה.

מומלץ בהחלט, בעיקר בקיץ, כשהנפש מבקשת לה מפלט מהחום, וכל הסחת דעת תחשב מבורכת.

וכמה תובנות לאחר הקריאה:

כאמור – חיה את חייך כאילו אתה עומד למות מחר.

וגם – גבו את כל החומרים החשובים במחשב שלכם בענן וגם בכונן גיבוי

וכמובן – קראו את הספר הזה.

ומאד מצאה חן בעיני העובדה כי שתי החברות נפגשו במקהלת בני הקיבוצים

כל הג'אז הזה – סנונית ליס. הוצאת סנונית תוכן. 308 עמודים.

לרכישה (בפורמט רגיל, דיגיטלי, ולקינדל. ויש תוספות)

לאתר הספר

All that Jazz