האבודים – דניאל מנדלסון

האבודים"לחיות פירושו להיות מי שיש לו סיפור לספר. לחיות פירושו בדיוק להיות הגיבור, המרכז של סיפור החיים. כשאינך יכול להיות דבר מלבד דמות משנית בסיפורו של מישהו אחר, המשמעות של זה היא שאתה באמת ובתמים מת."

 דניאל מנלדסון נולד באמצע המאה העשרים בארצות הברית של אמריקה, והיה נכד מאד סקרן לסבא שלו שבא מן העיר בולכוב, שכיום נמצאת באוקראינה ושמה שונה ל"בולחיב".

דניאל מנדלסון רצה תמיד לשמוע סיפורים מפי סבא שלו, שמצידו בהחלט אהב לספר, ותמיד היה בסיפורים הללו דברים מ"שם".

ו"שם" היתה בולכוב; ובבולכוב נרצח אח אחד של סבא של דניאל מנדלסון, שמיל יגר, הוא, אשתו וארבע בנותיהם.

"נרצחו בידי הנאצים" היא מין אמירה כוללנית, ודניאל מנדלסון בסקרנות ובשיטתיות של היסטוריון מתחיל לחפש איך בדיוק נרצחו שמיל יגר, אשתו וארבע בנותיהם.

 תחילה הוא מראיין את בני משפחתו, אלה שעוד חיים, אלה שעוד צלולים, ושכניהם מ"שם" שהגיעו גם הם לארצות הברית של אמריקה.

אחר כך החיפוש והתשאול מתרחבים למקומות נוספים על גבי הגלובוס – קודם כל בולכוב עצמה, אולי נותרו שם עוד אנשים שהכירו את הנרצחים ויוכלו לספר, אולי ניתן יהיה לאתר את המקומות בהם נרצחו…

וגם למקומות אחרים, אליהם נדדו אחים אחרים מבני משפחתו של דניאל מנדלסון, שוודיה, ישראל, קפיצה לדנמרק, ושוב בולכוב.

 גם הסיפור "מתרחב"; לא רק איך מתו – שהרי אי אפשר לדעת בדיוק איך מתו, כי מי שהיה שם יחד איתם מת גם הוא, ומי ששרד לא ראה בדיוק, אלא גם איך חיו, ומה אהבו ואת מי.

והתשאולים מתרחבים גם לשכנים הגויים, ולצאצאיהם, שאף הם בחלקם נדדו לארצות אחרות.

 מנדלסון מבקש לתת חיים בששה "אבודים" מתוך ששת המיליונים, ששה שהם מבני משפחתו, אחיו של סבו ובני משפחתו, להפוך אותם מעוד שם ועוד שם ברשימת שמות אין-סופית לאנשים כפי שהיו בחייהם, שמשהו ישאר מהם.

 בכתיבה המערבת תיעוד ומחקר היסטורי הנשען על מעט מסמכים כתובים והרבה ראיונות אישיים והצלבות מידע, יחד עם תיאור דרך המחקר והחיפוש, בתוספת מחשבותיו האישיות המלוות מדי פעם תיאורים אלה או אלה, מביא מנדלסון בדרך מרתקת את סיפור חייהם ומותם של ששת האבודים שלו, יחד עם שאר הקהילה היהודית בבולכוב, שפעם היתה להם מרכז עולמם, שחיו בה במשך דורות רבים ומאות בשנים.

כפי שאמר לו אחד המרואיינים: "... היו המצרים והפירמידות שלהם. היו בני האינקה בפרו. והיה היהודים של בולכוב."

 בכל אלה שוזר מנדלסון הערות לפרשות השבוע מ"בראשית" ועד "וירא" יחד עם ביאוריהם של רש"י מחד ופרשנות מודרנית של הרב אליוט פרידמן, ומוצא הקבלות מעניינות לתגליות שהוא מגלה ולמחשבות העוברות בו תוך כדי חיפושיו.

 ואצל יהודים כמו אצל יהודים – צירופי מקרים, או "נסים" כפי שיבחרו אחדים לקרוא להם, קורים גם למנדלסון; כך אשה אחת שפעם היתה מבקרת בביתו יחד עם סבו, וחדלה יום אחד, נקרית בדרכו במקרה לגמרי במהלך חיפושיו, או שיר שסבו היה שר לו, וכל שהוא זכר ממנו היה הפזמון, מתנגן לו פתאום ברדיו, דווקא בביצוע אשתו של מי שכתב על חלק מן הפרשיות שהוא חוקר.

ויש עוד.

למרות עוביו – 648 עמודים  – נקרא בשטף, כשההפסקות הן כאשר הסיפור נהיה מכביד עד מאד; מנדלסון מכריח את עצמו ואת הקורא(ת) לפרק את המושגים כמו "נרצחו" או "עונו" לפרטים מדויקים יותר.

להבדיל, גם תיאוריהם של האנשים החיים המתראיינים מתאפיינים בתיאורים מפורטים, כדי שנוכל כמעט להיות איתו בכל החוויה הזו של איסוף החומר לספר הזה.

 ואחרי שתקראו את הספר, הקשיבו לשיר הזה המוזכר בספר.

 האבודים – שישה מתוך שישה מיליון – דניאל מנדלסון. תרגום משובח: אביעד שטיר. ספרי עליית הגג – ידיעות אחרונות –ספרי חמד. (648 עמודים)

(פורסם ב– 28 יוני, 2010 בפורום הספרים של YNET)

(The Lost – Daniel Mendelsohn)

אלה יווניה קוראת ספרים