ספר  שלישי בסדרת  איסלנד הנסתרת, שהשניים הקודמים בה נקראו בנשימה עצורה, נושא עמו משא ציפיות: שיהיה מותח, שיהיה מרתק, שקשה יהיה להניח אותו מן הידיים, ממש כמו קודמיו.

ובכן, "ערפל" אכן מותח ומרתק, מהפך דפים ואפילו מעכב שינה (רק עוד פרק אחד, או שניים, או חמישה), אלא שהוא נופל, במקצת, מן הקודמים בסדרה, כאילו נגרע מקצת מן התנופה שבשני הקודמים לו. אבל רק במקצת.

שוב פוגשת הקוראת את מפקחת המשטרה, הולדה הרמנסדוטיר, שאינה רק חוקרת את התעלומה המרכזית בספר, אלא היא עצמה, כמו בספרים הקודמים בסדרה, מושאה של אחת משלוש התמות המרכזיות בספר.

הולדה חוזרת, בפרק הראשון בספר, מחופשה שטיבה יתברר רק לקראת סופו של הספר. דעתה מוסחת לפרקים, והיא בעיקר נמצאת בעבודה, פחות עובדת. עד שהממונה עליה קורא לה ומטיל עליה משימה; בחווה כפרית נידחת במזרח נתגלו גופות. וצריך לחקור ולהבין מה בדיוק קרה שם, מתי ואיך.

ארלה ואיינר חיים בחווה מרוחקת, לבדם. רוב שכניהם עזבו, והם נותרו לבדם. איינר נוסע, לעתים, בענייני החווה, ואז ארלה נשארת לגמרי לבדה. העיר, או שמא העיירה הקרובה, קרובה דיה כדי לספק את צרכיהם, ויש בה  ספרייה עשירה המאפשרת לארלה לשאול יותר ספרים ממה שמותר לשאר הקוראות והקוראים ולפרקי זמן ארוכים יותר, משום שלא תמיד ניתן להגיע מן החווה אל העיר, בעיקר בחורף, בעיקר בסופות שלג.

וערב אחד, סמוך לחג המולד, כשסופת שלג בחוץ, התדפק על דלתם איש זר. זה היה מוזר למדי, שכן  החווה נמצאת מחוץ לכל דרך, ואין היא נקרית כך סתם בדרכו של מישהו, ובכלל, אורחים היו נדירים למדי בחווה, למעט נערים שנענו, בקיץ, למודעה שפרסמו, מגורים תמורת עבודה בחווה. אבל עכשיו חורף, ומשהו בהליכות האיש הזה מעורר חשד אצל ארלה.

ארלה אף פעם לא התלהבה מהחיים בחווה המרוחקת, ואף על פי כן, נשארה שם, יחד עם איינר, במקום, שהתואר הכי מתאים לו הוא – סוף העולם, גם לאחר שכל שכניהם עזבו למקומות אחרים. מן האחזות בקרקע, שאין לה באמת הסבר, מלבד עקשנות ונאמנות למורשת; החווה עברה במשפחתו של איינר מדור לדור.

ואז כבה החשמל, כדרכו של עולם מודרני הנכנע לאיתני הטבע, וגם הטלפון מנותק, מחמת הסופה, ואולי מסיבה אחרת. אין לדעת.

הסיפור השלישי עוסק בנערה אחת, בשם אונור, שבחרה לקחת לעצמה שנת-חופש, ולנדוד ברחבי איסלנד, בלי כיוון מוגדר, רק הרצון להתנסות ולחוות חוויות.

אונור נעלמה, חדלה לשלוח מכתבים, באורח ספורדי ככל שיהיה, כאילו לא היתה. ההורים פנו אמנם למשטרה על מנת לחפשה, אולם לא ניתן היה לקבוע בוודאות האם אכן נעלמה ויש לחפשה, או שפשוט בחרה להתנתק במקצת מן הכל.

החקירה בעניינה של אונור התנהלה, בתוקף הנסיבות, בעצלתיים, עד שיתגלה משהו חדש, והולדה הופקדה גם על החקירה הזו, הרדומה בעיקרה.

וכך נע הספר בין שלושת נושאיו המרכזיים – חג המולד בחווה של ארלה ואיינר עם האורח הבלתי קרוא, חייה ההולכים ומסתבכים של הולדה, וחקירת העלמה של אונור.

הספר הזה עוסק, מעבר לתעלומות המלוות אותו, גם בתנאי החיים הקשים עד בלתי נסבלים באיסלנד הכפרית הנידחת. מזג האוויר הוא אחד מגיבורי הספר, ממש כמו הולדה, ממש כמו ארלה ואיינר ואף כמו אונור.

כל הסיפורים כולם יתכנסו אל סופו של הספר, סוף שאין בו באמת נחמה. רק סגירות מעגלים למיניהם, ופתיחתם של חדשים, של חיים אחרים.

ככל ספריו של יונאסון, גם הספר הזה מומלץ לסוגו, רק לפנות לו זמן, אחרת תידחה שעת השינה שוב ושוב ושוב.