תיאום ציפיות; אף פעם לא חשבתי להשתמש במונח הזה כשהתחלתי לקרוא ספר. גם כאשר היו לי ציפיות. למשל – אם היה זה סופר או היתה זו סופרת שפעם קראתי מספריו/ה ונהניתי מאד, מן הסתם היו לי ציפיות מן הספר הבא שלו או שלה שאקרא. או ספר שרבות ורבים המליצו עליו, ואני קצת התאכזבתי.

אלא שמעולם לא השתמשתי במושג הזה, תיאום ציפיות, עד הספר הזה. בספר הזה יש מכונת זמן המשרתת היסטוריונים והיסטוריוניות. מכונת זמן השולחת אותם לתקופה מסויימת. כן, ממש כמו  מכונת הזמן אצל קוני וויליס, או כך ציפיתי.

אלא שאצל קוני וויליס ההסטוריונים נוסעים לתקופה מסוימת וחיים בה משך זמן ממושך יותר או פחות, עד שהם חוזרים לזמן שלהם.

אצל ג'ודי טיילור, ההיסטוריונים "קופצים" למקום מסוים, צופים במה שצופים, וחוזרים למקומם. אין הם חיים בעידן אחר או בתקופה אחרת, הם נפרדים לגמרי ממושא תצפיותיהם וכמובן, אסור להם באיסור חמור להתערב בכל הקורה סביבם.

המספרת – מדליין מקסוול, היסטוריונית, שותפה למיזם "מכונת הזמן", פרויקט סודי לגמרי בחסות אוניברסיטת ת'ירסק, המכון למחקר היסטורי, קמפוס מנזר סיינט מרי. בסיינט מרי הוקמה מחלקה מיוחדת שתפקידה לתעד  – עדות ראייה – אירועים הסטוריים, ולעתים ניתן להשתמש בממצאים כדי לקדם איזה עניין אחר, שווה כסף לאיזה ארגון או לאיזה אדם אחר, ואז ניתן למכור את הידע הספציפי ולחזק את תקציבו של המכון.

במסעותיה ברחבי ההסטוריה ועידנים שקדמו לה, נתקלת מקסוול גם בצד האחר של חוקרי ההסטוריה, אלה המנצלים את כוחם והידע שלהם כדי לפעול בדרכים שליליות – ציד דינוזאורים לבעלי ממון, הינו רק מיזם מרושע אחד שלהם.

מקסוול מגיעה לכל מיני מקומות, נתקלת בכמעט מוות בכל  מיני ארועים (השריפה הגדולה בספרייה באלכסנדריה, למשל), וניצלת שוב ושוב ממוות.

מסע בזמן כרוך בסיכון מסויים; אם תנסה להסיט, ולוּ במעט, משהו באיזשהו ארוע, למשל תציל מישהו ממוות ודאי, הרי שהיא מסתכנת בכך שההסטוריה תפגע בה בדרך זו או אחרת (סלע שייפול עליה, למשל) כי אסור באיסור חמור לשנות את מה שכבר היה.

מקסוול עוברת מעידן לעידן, ומזמן לזמן. בכל מקום מזומנת לה הרפתקה חדשה, בכל מקום מזומן לה איום חדש על חייה ובריאותה ושלמות גופה. אבל היא ממשיכה. כי ההסטוריה היא הכרחית עבורה.

…לימודי ההיסטוריה פתחו לי דלתות לעולמות אחרים וזמנים אחרים. הם היו בשבילי בריחה ותשוקה גדולה."

יש בו, בספר הזה, הכל – רומנטיקה ואף אירוטיקה

…סקס הוא קצת כמו לגרד עקיצה— זה נעים כשזה נגמר."

יש בו מלחמת הטובים ברעים, ובעיקר יש בו הסטוריה. הרבה הסטוריה. עניין ההופך את הקוראת לקצת מגששת באפילה. עם כל אהבתי את הנושא, ועם כל לימודי בעבר, נדמה שלרזולוציות כמו כאן לא הגעתי.

יש בו גם פירכות לא מעטות, בספר הזה. למשל – אם אסור לעשות פעולה שתשנה גורלו של איזשהו יצור, וההסטוריה תשתנה, איך זה שההסטוריונים "הרעים", המגיעים מהעתיד ופוגעים, למשל, בדינוזאורים, לא נפגעים.

איך זה שהגיבורה הופכת לסוג של מנהיגה בשלבים מסוימים, ואף מכתיבה מהלכים ויוצרת מטרות חדשות לארגון, למרות אופייה, כפי שהוא מצטייר בהתחלה.

בסופו של הספר מופיע תאור הדמויות בו, חבל שלא ידעתי במהלך הקריאה, כשמצאתי עצמי תוהה מי זה האיש הזה (או האשה הזאת), ומה תפקידם. חבל שלא היתה הפניה בתחילת הספר, או שהתיאורים הללו לא הופיעו לפני הסיפור.

וכמה עניינים הנוגעים לתרגום –

… הנרי החמישי והקרב על אגינקורט…"

נדמה לי שהקרב נקרא "אז'נקור".

.. הסימפוניה השלישית של גורקי …"

האם הכוונה לסימפוניה השלישית של גורצקי ?  אני תוהה.

ולמרות כל אלה, למרות התהיות, למרות הפירכות, הרי שהספר הזה משעשע, מרענן ונפלא כדי לשכוח מכל מה שכאן מסביב.