אשה אחת, עדן שמה, מתה בלידתה את ילדה השלישי, אדי. אדי, גיבור החלק הראשון של הספר – "הכחשה" – שלב האבל הראשון על פי מודל חמשת השלבים של האבל, של אליזבת קובלר-רוס: הכחשה, כעס, מיקוח, דיכאון, קבלה. אדי לא הכיר את אמו. אין לו גם תמונות שלה. הוא גדל בלוס-אנג'לס בביתו של אביו, שחקן קולנוע […]
המלצה מתלהבת וגורפת לספר הזה, שהוא מהפך דפים לגמרי, מרתק ומשמח לב בכלל. מאז הוקמו הפורומים לספרות למיניהם, פעם באתרים (אף ניהלתי את זה שב- YNET במשך שמונה שנים) ועתה בקבוצות השונות בספר הפנים, הריני מוצאת עצמי יותר ויותר נענית להמלצות קוראות וקוראים "מן השורה", אלה שלמדתי עם הזמן לסמוך על טעמן, וספר זה הוא […]
גדלתי בקיבוץ. אני בת-משק. עזבתי אותו לפני כמה עשורים, אבל הקיבוץ הוא המקום שלו קראתי פעם "בית", ככל שהיה בית, המקום אליו חשבתי שאם לא "אסתדר" בחוץ, יהיה לי מקום לחזור אליו, גם אם זו אינה הבחירה הראשונה שלי (תל אביב הוא קיבוץ שבדיוק מתאים לי. היום, כמובן, כבר לא. הקיבוץ הופרט, האנשים שהרכיבו את […]
את ספריה של קמילה לקברג אני מכירה כבר למעלה מעשור; טיפין טיפין אני קוראת אותם, בכל פעם שמזדמן אחד לידי, לאו דווקא לפי סדר הופעתם, ומפאת משך הזמן שבין ספר לספר, גם איני זוכרת בדיוק מי הופיעו בספרים הקודמים, ומי רק עתה, אם בכלל. וזה לא באמת חשוב. כי לקברג היא סופרת מתח סקנדינבית מן […]
קודם כל אני רוצה לדבר על שמו של הספר – הצלילים שהשארת מאחור. הספר נקרא באנגלית The Key to my Heart, ובפוסט בפייסבוק הסבירה המו"לית את הסיבה לשינוי השם. אלא ש- Key במוזיקה הוא גם סולם, ועל כן השם שצריך היה להיות, לדעתי, הוא – הסולם אל לבי, הקרוב יותר למקור, ובוודאי מדויק יותר. מה […]
אין לי מושג איך הוא עושה את זה, ישי שריד, אבל מתחילת הספר ועד סופו, כולו סיפורו של הגיבור, מחשבותיו, העובר עליו, הרצונות, השאיפות, האכזבות, ולרגע אחד, לא הצלחתי, אפילו לא קצת, לגלות בתוכי איזו אמפתיה או סימפטיה לגיבור הנ"ל, שי תמוז שמו, ואפילו לא חמלה. כלל. גם לא בהתחלה, כשעוד היה בצד "הנכון" (?) […]
ספר רביעי בסדרה "בית סלאו". לכאורה אפשר היה לצפות להרפיית המתח, קצת, אולי לכתיבה קצת פחות סוחפת ומרתקת. לכאורה. אבל לא! גם בספר הרביעי מוסיף מיק הרון להחזיק את הקוראת בגרון עד הסוף כמעט, ואז בסצנה קצרה של סיום, סצנה רווית פעילות ואלימות, לפתור את כל העניינים שנותרו פתוחים, להוסיף פרק סגירה, ולהותיר משהו לפעם […]