אווי פורטר היא אשה צעירה שעברה זה מכבר לעיירה קטנה, פגשה בחור נחמד, ובתוך זמן קצר התפתח ביניהם רומן, ואחר כך היא עברה לגור איתו, והחלה לפגוש את כל חבריו מנוער, ושכניו ושכנותיו, כל מי שגדל איתם. היא עומדת למבחן בכל מפגש כזה, כולם מנסים להבין מי היא ומה היא, ואחר כך רצים לבדוק את […]
ההתחלה היתה מבטיחה; יותר מכך, הכריכה האחורית עשתה איזו השוואה עם "משחקי הרעב", ויצרה איזו ציפייה (נקודת הדמיון היחידה ל"משחקי הרעב" היא התחרות בין מספר אנשים; בניגוד ל"משחקי הרעב" מדובר בששה ולא בשנים-עשר, כאן מדובר על הדחת אחד, בעוד שב"משחקי הרעב" רק אחד שורד. אבל זה מין סוג של טיזר כזה). אז לא. זה לא […]
גרסה מוערת במחצית יולי השתא פרץ וויכוח מלומד בקבוצת "ספרים?" בספר הפנים , ובו נעו אמות הסיפים – האם יש לשמור אמונים לנוסח הישן, הידוע לכולן – "אמת הידועה לכל היא שרווק בעל נכסים זקוק לאישה", או שמא יש לאפשר את התרגום החדש – "מן המפורסמות היא שרווק בעל אמצעים זקוק לרעיה." היתה מי שאף […]
איזה סיכוי יש לילד או ילדה לשרוד ולתפקד בעולם עוין, המחולק לקסטות ומעמדות, כשהוא או היא בתחתית, או כמעט בתחתית המעמד החברתי? עברו, אמנם, לא מעט שנים, מאז הייתי אני בגילאי הילדות והנעורים, והחברה שבה גדלתי היתה די הומוגנית (ואליטיסטית לגמרי, גם אם החברים בה לא הצהירו על כך בריש גלי), אבל אם אני מהרהרת […]
בסדרות ספרי מתח, שכל אחד מהם מכיל עלילה משלו, אולם יש איזו המשכיות ברקע, סיפורם של גיבורי הספרים, אפשר לקרוא כל ספר בנפרד, אבל אם נקרא לפי סדר ההוצאה, הרי שנכיר את גיבורי הסיפור, ונוכל להתמכר לעלילה בלי חשש שהפסדנו משהו, משהו שיכול להיות מהותי ועקרוני כדי להכיר את הגיבורים. בספר הזה, השני בסדרה, גומז-חורדו, […]
אנטוניה סקוט היא אשה צעירה, גאונה עם איי-קיו נושק לשמיים, שעברה אימונים מיוחדים כדי שתוכל להשתמש בכוחות החשיבה וההיסק שלה, בדרכים שבני אדם "רגילים" לעתים רחוקות מאד יצליחו לעשות כן. יש לה זכרון משוכלל לגמרי, ומה שאי פעם ראתה לא תשכח. העומס על מוחה עצום ורב, והיא נזקקת, מדי פעם להרפות ולהניח לו, לראש. ואז, […]
תקשיבי לתחושת הבטן שלך, אני אומרת לעצמי, אבל לא שומעת. הרי כבר לפני שבוע התכוונתי לקום מהמיטה, באישון לילה, לכתוב על הספר הזה, ולהמשיך הלאה., לספר הבא. אבל לא קמתי, וכן המשכתי, עוד קצת ועוד קצת, וממילא אני קוראת מעט מאד בימים האלה של אחרי השבעה באוקטובר, וכך נגררתי עוד ועוד אחרי עצמי. עד שדי […]