כדאי

Death at the Sign of the Rook – Kate Atkinson

למען האמת, אני לא זוכרת מתי לקח לי כל כך הרבה זמן לקרוא ספר אחד, אפילו לא ארוך במיוחד. נכון, הוא נקרא באנגלית, עניין הגורם להתארכות זמן הקריאה, ונכון שהריכוז בימים אלה שלא כבעבר. ובכל זאת, נדמה כאילו ארכה קריאת הספר הזה עידן ועידנים. ולא בכדי. הספר הזה, שלא כמו הספרים הקודמים בסדרת ג'קסון ברודי, […]

ארטמיס – אנדי וייר

ארטמיס  – אלת הציד, חיות הבר, אחת משנים עשר האלים האולימפיים במיתולוגיה היוונית, בתם של זאוס, ראש האלים ולטו, בת הטיטאנים. אחותו התאומה של אפולו. ארטמיס הוא גם שמה של התוכנית האמריקאית להנחתת בני אדם על הירח ב- 2025 (עוד יש לנו זמן). ובספר הזה – ארטמיס היא העיר (הלא גדולה) המשמשת כמגורים לבני האדם […]

מועדון בריאר – קייט קווין

קודם כל – תיאום ציפיות, אחרת תרגישי את הצביטה הזו של "זה לא מה שציפיתי". כי ציפיתי לספר על נשים באירופה באיזו מלחמה עולמית, שממלאות תפקידים חשובים. והרי קייט קווין שהכרתי עסקה בעניינים האלה בדיוק, לפחות בספריה הקודמים שקראתי (כולל זה שלא צלחתי).  ולרגע היתה איזו אכזבה, שכן, הספר הזה עוסק בנשים, אבל לא באירופה, […]

קו התלם – אמיר תיבון

גילוי נאות: את אמיר תיבון אני מכירה מזה מספר שנים. תיבון חי עם משפחתו בקיבוץ נחל עוז, הקיבוץ אותו עזבתי לפני כך וכך עשורים, ואמי ושני אחי עדיין מתגוררים בו. לפני שעברו לביתם החדש בשכונה החדשה, גרו בני משפחת תיבון בסמוך לביתה של אמי, כך שכמעט בכל ביקור שלי בקיבוץ נפגשו דרכינו על השבילים. גם […]

כמעט אולימפוס – שושי בריינר

קטיה היא אשה צעירה שגדלה בקייב, עם אמה וסבתה. את אביה לא הכירה. נדמה שגם האם לא בטוחה בזהותו. הסבתא, אנה, גדלה אף היא אצל סבתה. אביה היה יהודי ונלקח, יחד עם אמה, לגיא ההריגה. אנה גדלה בתקופה הקומוניסטית, תקופה נטולת "עצמי". רק עתה היא לומדת להנות מעט מן האינדיבידואליות. אבל זהו סיפורה של קטיה. […]

המדריך לגבירה חובבת השערוריות – סופי אירווין

אשה צעירה, באנגליה של תחילת המאה ה-19, שאין לה הרבה להציע לעולם, אלא את חיוניותה, גילה הצעיר, תמימותה, חינוכה הטוב (אם הוקנה לה כזה), יכולה להתקדם במעמדה החברתי אם תינשא נישואי נוחות לגבר שמעמדו גבוה משלה,  רצוי בעל רכוש, וכך תוכל גם משפחתה לקטוף את פירות הקידום הזה, בכל מיני דרכים, להתקבל בחברה הגבוהה, לבוא […]

עניין משפחתי – ליעד שהם

לאיריס מצגר לא היו חיים קלים. לא באמת. לא שחיים לא קלים מצדיקים התנהגות עבריינית או חוסר אמפתיה לאנשים אחרים, ורובנו, גם אם היו לנו חיים לא לגמרי קלים, לא משתמשים בהגנת הילדות העשוקה כדי להצדיק איזושהי פגיעה באחרים, אולי צריך לזה אופי קצת יותר חזק מזה שהיה לאיריס מצגר. בכל אופן, היא הצליחה "לדפוק" […]

אלה יווניה קוראת ספרים