סקירות ספרים

תחתית הבאר – קרן לנדסמן

בסוף סופו של הספר, בסוף ה"תודות" ישנה גם תודה לי, הקוראת (וגם לכן, אם תקראו), ורציתי להגיד לה, לקרן לנדסמן, שטרחה ועמלה וכתבה את הספר הזה, שבאמת לא צריך. לא צריך להגיד לי תודה. להיפך. אני צריכה להודות לך שהנה הגיע הספר שאחז בי מרותקת מהחל עד כלה, בזמן שספרים אחרים כנראה לא היו מצליחים; […]

לוויתן – צ'ון מיונג-גואן

דו"ח נטישה. ספרים מקוריאה הם אוצר נסתר מאתנו, וצריך הרבה עוז רוח כדי לתרגמם ולהוציאם כאן לאור. על כך אני בהחלט מצדיעה להוצאות פרפנצ'ה, על שבחרה להוציא ספרים שנכתבו מאת ועל  המזרח הרחוק,  מקוריאה בכלל זה. לאחר הדברים האלה, אין לי אלא להביע צער על כי לא צלחתי את הספר הזה , אם כי ניסיתי, […]

דבר רודף דבר – ג'ודי טיילור

תיאום ציפיות; אף פעם לא חשבתי להשתמש במונח הזה כשהתחלתי לקרוא ספר. גם כאשר היו לי ציפיות. למשל – אם היה זה סופר או היתה זו סופרת שפעם קראתי מספריו/ה ונהניתי מאד, מן הסתם היו לי ציפיות מן הספר הבא שלו או שלה שאקרא. או ספר שרבות ורבים המליצו עליו, ואני קצת התאכזבתי. אלא שמעולם […]

מאמא רוזה – דנה רוזנטל ברנדייס

בעיר אחת, שאין לה שם אבל יש לה חוף ים ומרכז מסחרי, ושיכונים טובים יותר ושיכונים טובים פחות, מתגוררת אשה אחת, רוזה שמה, שהגיעה לכאן מאודסה, לאחר שברחה מבעלה המתעלל, ולאדי. פעם הם היו זוג אוהב, ואפילו היה להם כמעט ילד, אבל אז קרתה תאונה, ההריון נפסק, וולאדי נפצע בראשו והפך אדם אחר. אלים, שותה […]

אל תשכחי לכתוב – שרה גודמן קונפינו

מחליק בגרון, כזה כמו שמן. לא משאיר עקבות, לא מכאיב, לא מכעיס, לא עמוק, לא מסעיר. נעים כזה. כיף לקרוא מהחל עד כלה, וממילא תיכף יישכח. כזה הוא "אל תשכחי לכתוב", ספר שהומלץ לי בחום רב על ידי חברה חובבת קריאה, והיא צדקה. אין בו שום דבר שמכביד, יש כתיבה שוטפת ומהפכת דפים, ובתקופה שכזו, […]

גינת הכלבים – סופי אוקסנן

דו"ח נטישה. אולי אלה הזמנים האלה העמוסים כל כך במאורעות היום והשעה, אולי זו אני שאבדתי קצת או הרבה מכושר הריכוז שלי, ואולי ההבטחות על גב הספר מרובות ממה שיש בו באמת, אולי. אני, בכל אופן, הגעתי עד עמוד  242 והחלטתי שאפשר לנטוש. אמנם היתה שעת לילה מאוחרת וכבר היה מאוחר מדי לקחת ספר אחר […]

רוח אל האור – איגי דיין

את איגי דיין הסופר פגשתי לראשונה בספרו הראשון, חוה, במהדורה מיוחדת שיצאה לקרובים וחברים בלבד. קראתי והתלהבתי עד בלי די, וכשיצא הספר לאור בהוצאה "אמיתית" והגיע לחנויות, קראתיו שוב, ושוב נהניתי עד מאד. אפילו "ערב ספר" ערכתי לכבודו בדצמבר גשום אחד, בתאטרון הסמטה ביפו, בו ערכתי פעם ערבי ספרות. על-כן, כשנחת הספר הזה על סף […]

אלה יווניה קוראת ספרים