באופן מופלא ומעורר השתאות לגמרי התערבבה לי הקריאה בספר הזה עם  המציאות שמחוץ לכתלי הבית. עד כדי כך התערבבה ששמחתי שאני בתוך הבית, מאחורי דלת נעולה. אבל הייתי צריכה להזכיר לעצמי, מדי פעם, שהאלמנטלים לא באמת נמצאים בחוץ. בכל אופן, לא במציאות שאני מכירה.

מצד שני, אולי אני לא באמת מכירה את המציאות.

בחוץ משתוללות שריפות, במרחק ממש לא גדול מכאן. ערב יום העצמאות תשפ"ה, וכל החגיגות בוטלו בגלל תנאי מזג האוויר הקיצוניים. היה חם היום. מאד. ועוד מעט ירד כאן גשם. בדרום מתרומם נד אבק וחול, שגם הוא די חדש ולא כל כך מוכר, לפחות לא בעוצמות האלה.

כאילו עוררנו עלינו את זעם האלים.

או את זעמה של נמיד.

נמיד, שהיא העולם ויוצרת העולם ובוראת היושבים בו. נמיד שיצוריה הראשוניים לא נראים בדרך כלל לעיניים. נמיד שבראה ואוהבת את כל יצוריה, ונתנה בידם כלים כדי שיוכלו להתקיים זה בצד זה.

עד שבא האדם.

והאחרים, הניחו לאדם לבנות ערים וכפרים, חוות ועיירות. למתוח קווי חשמל וכבישים, מסילות רכבת וקווי תקשורת.

והיו הסכמים בין בני האדם לבין האחרים, שעל פיהם יכולים היו לחיות זה בצד זה.

האחרים אף נהנו במידה מסוימת מהמצאות שהמציאו בני האדם, ובחצר בלייקסייד, אליו הגיעה פעם מג, נביאת הדם, נערה שנחנה בכוחות נבואה, כאשר היא נפצעת או חותכת את עצמה, והיא אחת מן הגיבורות הראשיות של סדרת "האחרים", החצר מתחם השייך לאחרים ומנוהל על ידם, נעשו נסיונות לשלב חיים אנושיים בתוך קהילה של אחרים. כדי שהאחרים יכירו את בני האדם טוב יותר, כדי שיהיו בני אדם שיפחדו פחות מהאחרים, וינהלו חיים לצידם, יעזרו להם בהכרת הטבע האנושי, הצרכים האנושיים.

נסיון לדו-קיום.

למשל ספרים.

…היתה להם גם ספרייה ניידת— אוטובוס שהגיע לקהילת אנשי החיים הפשוטים בגרייט איילנד, וגם לנקודות שבהן בנו האחרים שעל האי מבנים בסיסיים שנדרשו להם כשהיו בצורה אנושית. גם הם רצו ספרים. אולי מג תוכל לקחת על עצמה את האחריות על הזמנות הספרים שיגיעו מפרימנ'ס לנדינג ופריירי גולד. ואם כבר, אפשר לכלול גם את סוויטווטר בעניין. הוא וסיימון ימשיכו להזמין עבור יה"ה והטרה אינדג'ין באזורים שסביב לייקסייד, ומג תוכל לטפל בהזמנות מהמקומות האחרים ולהעביר להם רשימה."

אלא שבין בני האדם קמו אלה שאינם מסתפקים במה שיש להם, בין אם מתוך מחסור אמיתי, בין אם מתוך רצון בכח ושליטה, והחלו לחפש דרכים להשתלט על עוד ועוד שטחי אדמה, עוד ועוד משאבים, תוך פגיעה לא מידתית במה שהיה שם קודם.

וקמה תנועה – בבב: בני האדם בראש ובראשונה, שהטיפה להסתגרות, למניעת גישה של האחרים למוצרים ולמקומות בהם נמצאים בני האדם, משום שלטענתם בני האדם נעלים על האחרים, ואין שום סיבה לקיים את ההסכמים עמם. בראש התנועה הזו עמד אדם, ניקולאס סקראץ' שמו, שמצד אחד העביר מסרים לחסידיו ותומכיו, ומצד שני הצליח לבדל עצמו מכל מעשה לא שעשו (מזכיר לכם מישהו?) הצתה, גניבה, רצח (אם אין אלה בני אדם זה כלל לא נחשב רצח. גם אם אלה משני צורה, ההופכים צורתם לבני אדם כדי לבוא בין הבריות).

במלחמתם כנגד האחרים החלו בני האדם להשתמש בכלי נשק מתוחכמים ובלתי מוכרים. הם יצרו הסחות דעת ופגעו בלהקות שלמות של ז-אבים, הם שלחו מטוסים להפציץ מתחמים של אחרים. הם מנעו אספקה ממתחמי האחרים, ואף הטילו חרמות על בני אדם שנשארו בקשרים אם האחרים.

מלחמה אמיתית.

מלחמה שחייבה את ברואיה של נמיד, גם אלה הראשוניים, האלמנטלים, להתערב.

כי עוררו את זעם האלים או את זעמה של נמיד.

וכשזעמה של נמיד מתעורר, אין בן אנוש שיכול לעמוד מולו.

אלה שיישארו יהיו אלה שתמיד ראו באחרים חלק מחיים משותפים, אלה בצד אלה, עם הבנות משותפות, עם הסכמים משותפים.

כשזעמה של נמיד מתעורר, אלה מבני האדם שעתידים, אולי, לפחות בינתיים, להשאר בחיים, צריכים להיות מוכנים בכל רגע להסתגר בבתיהם, או ב"חצר", ועליהם להכין "תיק פליטים" לרגע שייקראו לצאת.

כל בן משפחה צריך שיהיה לו תיק מוכן,' אמר בורק. "כמה בגדים להחלפה, כלי רחצה אישיים לכל אדם, כולל תרופות מרשם שאותו אדם צריך לשאת איתו. תכינו תיק נפרד לתרופות כלליות ולציוד עזרה ראשונה, או שתשימו דברים חיוניים בתיקים של המבוגרים. תצרפו רשימה של מספרי חשבונות בנק וכן כל מסמך חשוב שאתם לא שומרים בכספת. שימו את התיקים במקום שבו אנשים שצריכים להגיע אליהם במהירות יוכלו למצוא אותם בקלות. המטרה היא שהמשפחות שלכם יוכלו לצאת מהבית תוך שתי דקות.'"

(והפסקה הזו הזכירה לי את התיק-המוכן-תמיד במקרה שאצטרך שוב להסתגר למשך שעות על גבי שעות מפני הפורעים שבחוץ.)

כן, הספר הזה לא הפסיק להדהד לי את המציאות הכאוטית שמחוץ לבית, עד שתהיתי האם גם אנחנו עוררנו את זעמה של נמיד.

ונזכרתי גם בשורות הסוגרות את שירות של חיים חפר – בראשית:

והארץ היתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום
וביום הראשון הבדיל אלוהים בין חושך לאור
ויהי אור
והבוקר בהיר זרח בעולם ואחריו בא הלילה שחור
ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד
וביום השני הוא יצר את הרקיע
הרקיע שפרץ מתוך המים והבקיע
וביום השלישי הוא יצר את היבשת
ונטע הרבה עצים וגם שתל פרחים ודשא
ויהי ערב ויהי בוקר יום שני, יום שלישי
ויברא את המאורות ברביעי
וביום חמישי הוא יצר חיים במים
ובאותו היום פרחו בני הכנף אל השמים
וביום השישי הוא ראה כי מעשהו תם
וישבות מכל מלאכתו ולא ברא את האדם
וירא אלוהים כי טוב

נקרא בשטף, מכריכה לכריכה, והוא לגמרי מצוין.

בראשית (בריאת העולם)