אלמלא נתקלתי בלא מעט המלצות על הספר הזה, ככל הנראה לא הייתי קוראת בו כלל, משום שיש כל כך הרבה ספרים שמחכים על המדפים (הפיזיים והדיגיטליים) והזמן, כידוע, קצוב, ועל כן, אני בהחלט אסירת תודה לכל אלה שהמליצו עליו בפורומים השונים, המלצות בעקבותיהן הוספתי את הספר לרשימת המועדפים באחת האפליקציות, ובבוא היום (וההנחות הכרוכות בחודש הספר), קניתיהו ועתה אף קראתיו.

ומה אומר? היה כדאי. לגמרי.

קודם כל – הספר הזה גורם לקוראת, שוב ושוב, לעצור רגע כדי לחשוב על הנקרא, משום שהספר הזה הוא תחבולה בפני עצמו, ולאחר מכן, יש כאן, כמובן, סיפור מתח, ובהתחשב במבנה הספר, אף יותר מסיפור מתח אחד.

אבל ראשון- ראשון.

בפתיחת הספר מספרת לנו  עורכת ספרים בכירה באחת מהוצאות הבוטיק בלונדון, על טיוטת ספר שקבלה לקריאה, ובפרוס סוף השבוע, הגשום, היא מחליטה להקדיש את זמנה לספר הזה, ספר מתח, תשיעי בסדרת הבלש אטיקוס פונד, שהוא בלש פרטי הפותר תעלומות למיניהן, מסוג אלה שנתקלנו בהם בעבר בספריה של אגתה כריסטי, למשל, וכותבי מתח אנגלים אחרים.

ורגע לפני שהיא לוקחת אותנו, הקוראות, אל המסע בנבכי הספר (טיוטת הספר, כמובן) היא מזהירה אותנו. הספר הזה שינה את חייה, ועלינו לקחת זאת בחשבון.

מכאן נפרשת עלילת הספר בפני הקוראת; מוות חשוד של סוכנת בית באחוזתו של אציל כפרי.

תעלומות רצח בכפר האנגלי מוכרות כבר לקוראת, מספריה של כריסטי, למשל, או פ.ד. ג'יימס, ועוד רבות ורבים אחרים, וכן מסדרות טלוויזיה לא מעטות. השימוש בכפר האנגלי מאפשר הבלטה של מספר דמויות, אלה שתהפוכנה לחשודות ברצח, אם היה רצח, או קשורות אליו באיזה אופן.

…רגשות, ששוקעים מהר בתוך ההמולה והתוהו ובוהו של העיר, מעלים ריקבון בכיכר הכפר ומביאים אנשים לכדי פסיכוזה ואלימות. זוהי מתנה עבור כותבי הרומן הבלשי. ותוסיפו לכך גם את יתרון הקישוריות: הערים הן אנונימיות, אבל בקהילה כפרית קטנה כולם מכירים את כולם,…"

וכך נסחפת הקוראת במהלך העלילה, הכולל את עברן של הדמויות העיקריות, כפי שהבלש מתוודע אליהן, יחד עם המסקנות העולות, מתוך חקירותיו.

עד ש… ובכן, בערך במחצית הספר מתברר לקוראת כי היא מתקרבת כבר לסיום העלילה, וכלל לא ברור מה יהיה ההמשך, משום שתיכף נפתרות התעלומות בספרו זה של אלן קונווי, והקוראת תוהה בינה לבין עצמה, מה בעצם צריך לקרות מכאן והלאה.

וכאן טמונה גאוניותו של הספר. לא, לא יהיו כאן הערות עריכה, ותיקונים, אלא התפתחות חדשה בעלילה החיצונית, זו של העורכת, וההוצאה, הסופר, המו"ל ושאר הדמויות בחיים "האמיתיים".

אלא שאני מוצאת לנכון שלא לקלקל את הנאת הקריאה לאלה מכן ומכם שטרם קראו את הספר הזה (ובהחלט כדאי גם כדאי לעשות זאת), ולכן לא אוסיף לספר בו, רק אפציר בכן ובכם לפנות מעט זמן ולקרוא בו. ההנאה בהחלט מובטחת.

ומה בכלל אנו מוצאים בתעלומות רצח, ולמה אנו נהנות כל כך לקרוא?

…יש מאות רבות של רציחות בספרים ובטלוויזיה. לעלילות בדיוניות יהיה קשה לשרוד בלעדיהן. ובכל זאת בחיים האמיתיים כמעט אין כאלה, אלא אם כן איתרע מזלכם לחיות באזור הלא־נכון. למה יש לנו צורך כזה בתעלומות רצח, ומה יש בהן שמושך אותנו — הפשע או הפתרון? האם יש לנו איזה צורך קמאי בשפיכות דמים מפני שהחיים שלנו מוגנים כל כך, נוחים כל כך?…"

וגם –

במותחני רצח, האמת היא כל העניין: לא יותר מזה, לא פחות מזה. בעולם מלא באי־ודאות, האם יש דבר מספק יותר, מעצם מהותו, מאשר להגיע לעמוד האחרון כשכל הפרטים הסתדרו במקומם? הסיפורים מחקים את החוויה שלנו בעולם. אנחנו מוקפים במתח ובערפול, מקדישים מחצית מחיינו לניסיון לפוגג אותם, וסביר להניח שרק על ערש דווי נגיע לרגע שבו הכול יסתדר בצורה הגיונית. כמעט כל מותחן רצח מספק את העונג הזה. …"

הספר הזה שהוא סיפור בתוך סיפור, כל אחד מהם מרתק בפני עצמו, והתוצאה הסופית עולה על סך חלקיה.

קראו בספר הזה.

כדאי.