הרודן מת, נרצח; האם עתה תורה של הרפובליקה? נדמה כאילו חדשות הימים האלה נכנסו לתוך הספר הזה, או יצאו ממנו – הרודן מודח על ידי אלה שמאסו בשלטונו המושחת, ועתה יש ציפיות לדמוקרטיזציה או דמוקרטיה… אבל מנגד נשמעים קולות הטוענים כי היציבות תושג רק עם המשכיות, אחרת אנו צפויים לכאוס. קליגולה הוא הקיסר שנרצח ובמקומו […]
בעמ' 202, קצת לפני הסוף, נשברתי; אלמלא ישבתי בפארק, מקום פומבי לכל הדעות, כנראה הייתי נשטפת בדמעות וביפחות, עד שהייתי נרגעת. אבל בפארק, אתם יודעים, אנשים מסתכלים… בעמ' 202 מתארת יעל נאמן את השבר מן היחד אל היחיד, שבר שאפשר להשוותו, מבחינתה, רק לרעידת אדמה אמיתית ומוחשית שהתרחשה בסמוך לו. ולא היה לידי אף אחד, […]
שביל פירורי הלחם הוא השביל שסימן הנזל לו ולגרטל, כדי שיוכלו לחזור הביתה אחרי שאביהם הובילם ליער, במצוות האם החורגת. אלא שהציפורים אכלו את פירורי הלחם, ואי אפשר היה למצוא את הדרך הביתה, רק ללכת לאיבוד. לקים סוניי לא היה גם שביל של פירורי לחם; אמה השאירה אותה בשוק ואמרה שתחזור לקחת אותה. ולא חזרה. […]
על מה אתם חושבים כשאתם חושבים על אפריקה? על פילים וג'ירפות? על אנשים כהי עור? על סוונות וג'ונגלים? ואולי על יבשת שחולקה למדינות בסרגל, פסים לאורך ולרוחב, על ידי הכובשים האימפריאליסטים הלבנים? ועל מה אתם חושבים כשאתם חושבים על ראלי דקאר? על מרוץ מכוניות מרהיב עם מצלמות מלוות? על הרפתקה מרהיבה ל"גברים אמיתיים"? ואולי על […]
"אומנם סוף חלש ותפור בחוט גס אינו דבר נדיר בקולנוע, בתיאטרון ובספרות. הסיומים הם בדרך-כלל נקודת-התורפה של סרטים ורומאנים." יאיר מוזס, במאי סרטים לא צעיר, ידוע ומוכר, מוזמן לסנטיאגו דה-קומפוסטלה לכבוד רטרוספקטיבה מסרטיו, ולקבלת פרס הוקרה צנוע. עמו מגיעה לכינוס מי שהיתה השחקנית ברוב או בכל סרטיו, ויש ביניהם קרבה רבה. מעל מיטתו /מיטתם תלויה […]
הסיפור האחרון – זה הנושא את שם הספר – "יותר מדי אושר" – קרוב יותר לנובלה מאשר לסיפור קצר. מעבר לכך – הסיפור עצמו הוא הפתעה אמיתית; אחרי סיפורי קנדה מן המאה העשרים, מופיע פתאום סיפורם של הגולים הרוסיים בפאריז במאה ה- 19, דרך עיניהן של דמויות אמיתיות מן העבר. אבל תיכף נגיע לזה גם. […]
ניפגש במקום שאין בו חשיכה הוא משפט מפתח בספר הזה, ומשמעותו מתבהרת רק לקראת סופו של הספר – לא מקום בהיר וטוב, שאין החשיכה מעיבה עליו כלל, אלא חדר חקירות המואר 24 שעות ביממה, כדי לבלבל, כדי להקשות, כדי לענות את הכופרים בעיקר. את 1984 קראתי לראשונה בימי נעורי, בבית הספר התיכון, כאשר שנת 1984 […]