גילוי נאות: את דורון שנער הכרתי, ככל הנראה, בשנות בית הספר התיכון. הוא למד שנה מעלי, ולא ממש הכרנו, אבל את השם שמעתי שוב ושוב. אמרו שהוא חכם. אמרו שהוא גאון. אולי לכן הסתקרנתי לקרוא את ספרו זה, המדבר על מפגש של כיתה של קיבוצניקים, אחרי ארבעים שנים. גם אנחנו, מן המחזור שאחרי, נפגשנו. אם […]
קריאה חוזרת. בדיוק לפני חמש שנים סיימתי לקראו לראשונה (אם יש צורך לחפש סימנים ואותות), והאמת שלא ממש זכרתי הרבה; מספיק כדי לעבור בשלום את הספר השני בסדרה – תחתית הבאר – בלי להזדקק להצצות חוזרות ונשנות בספר הקודם. ובכל זאת, כך חשבתי, יהיה נחמד לרענן את הזכרון, מה גם שמה שבאמת נשאר מהספר, מעבר […]
בסוף סופו של הספר, בסוף ה"תודות" ישנה גם תודה לי, הקוראת (וגם לכן, אם תקראו), ורציתי להגיד לה, לקרן לנדסמן, שטרחה ועמלה וכתבה את הספר הזה, שבאמת לא צריך. לא צריך להגיד לי תודה. להיפך. אני צריכה להודות לך שהנה הגיע הספר שאחז בי מרותקת מהחל עד כלה, בזמן שספרים אחרים כנראה לא היו מצליחים; […]
לאיריס מצגר לא היו חיים קלים. לא באמת. לא שחיים לא קלים מצדיקים התנהגות עבריינית או חוסר אמפתיה לאנשים אחרים, ורובנו, גם אם היו לנו חיים לא לגמרי קלים, לא משתמשים בהגנת הילדות העשוקה כדי להצדיק איזושהי פגיעה באחרים, אולי צריך לזה אופי קצת יותר חזק מזה שהיה לאיריס מצגר. בכל אופן, היא הצליחה "לדפוק" […]
לאורך כל זמן הקריאה בספר המצוין הזה, לא יכולתי שלא לחשוב שכולו הוא "תמצית הישראליות", או לפחות "תמצית הישראליות התל-אביבית". להוציא המצב הגיאו-פוליטי, כמובן, כך שהספר יכול היה להכתב בכל זמן בעשרים השנים האחרונות וכנראה אף בעשרים השנים הבאות, לפחות, וכלל לא יורגש מחוץ למקום ולזמן. כי יש בו הכל בספר הזה, הכל המוכר כל […]
המלצה מתלהבת וגורפת לספר הזה, שהוא מהפך דפים לגמרי, מרתק ומשמח לב בכלל. מאז הוקמו הפורומים לספרות למיניהם, פעם באתרים (אף ניהלתי את זה שב- YNET במשך שמונה שנים) ועתה בקבוצות השונות בספר הפנים, הריני מוצאת עצמי יותר ויותר נענית להמלצות קוראות וקוראים "מן השורה", אלה שלמדתי עם הזמן לסמוך על טעמן, וספר זה הוא […]
דו"ח נטישה עד עמ' 123 הגעתי, קרוב לשליש מן הספר. עד שהחלטתי שדי לי. מצאתי עצמי קוראת ולא באמת אכפת לי מה יקרה לנער הזה, אלישע בן-אבויה, ולא באמת מעניינות אותי הלכות אלה או אחרות ואיזו דמות לבשו מורי ורבני ישיבת לוד, לאחר חורבן בית שני. כך איני יודעת מדוע החרימו אותו חבריו בישיבה, ומה […]