מוטי ביטון, ילד בן 14, בן הזקונים במשפחה, אחרי שתי בנות, ילד שאמו חיכתה לו שיגיע, שיוולד לה כבר בן. גרים בירוחם, שזה שם נרדף לסוף העולם וקצת אחר כך. אמא, שתי בנות ובן. אתי – בת שלושים, בדיכאון. לא יוצאת מהבית, בכלל. פעם היו לה חיים, פעם יצאה וחזרה. עכשיו כלום. אמא – פוטרה […]
“So rose the dreadful ghost from his next and blackest opera. There, on the stage, stood the figure of a dead commander. And I knew, only I understood that the horrifying apparition was Leopold raised from the dead! Wolfgang had summoned up his own father to accuse his son before all the world!” (סליירי על […]
"אופטימיות היא הדבר שהאדם צורך יותר מכל בחברת-הצריכה. מכבר היה כדור-הארץ מלא וגדוש בכל הדרוש להשמידו – ולהחריב, במקרה הצורך, גם כמה מכוכבי-הלכת השכנים – עד שהכל התרגלו למצב וישנו שנת-ישרים. הדבר המוזר ביותר הוא שעצם הגידול האדיר במספרם של כלי-הנשק המחרידים והרחבת חוג הארצות המחזיקות בהם נחשבו כגורם מעודד. העובדה כי מאז 1945 לא […]
"החיים אינם חייבים לספק לך אפשרויות. הם יכולים בקלות להגדיר לך מסלול מלכתחילה, ולדאוג שתישארי בתלם בעזרת כל מיני מנגנונים קשוחים וסמויים. אם תקבלי ולו שנה אחת שבה תוצע לך אפשרות בחירה שתוכל לשנות את נסיבות חייך, את אופייך, את מסלול חייך – זה יקרה אך ורק בחסדו של האל. וזה לא יגיע בלי מחיר." […]
דיסטופיות, מטיבן, טומנות בחובן איום אפשרי, חבוי משהו, משום שיש בהן מה שיכול היה להיות ולא קרה; לגבי דידי, הדיסטופיות המאיימות ביותר הן אלה בהן מלחמת העולם השניה הסתיימה בתוצאה הפוכה מזו שאכן הסתיימה בה. "האיש במצודה הרמה" הוא דיסטופיה שכזו; הנאצים והיפנים ניצחו, וחילקו ביניהם את העולם, כשבני בריתם נשארו בסוג של שלטון עצמי. […]
מן השנים שעברו עלינו אנחנו נושאים עמנו בדרך כלל את הדברים הטובים, כי הדברים שאינם כאלה, לו יהדהדו בזכרוננו באופן תדיר עלולים להגדיש את סאת הצער והעצב, ומי יודע לאן זו תוליך אותנו. ואין הדברים הללו, שאינם זכרונות טובים דווקא ארועים טראומטיים המשאירים צלקות מגרדות ומדממות, אלא יותר עניינים קטנים, אינצידנטים חסרי חשיבות, שרק אם […]
גילוי נאות: אני לא צופה ב"האח הגדול". למען האמת, הטלוויזיה שלי לא מחוברת לשום ממיר (רק דיוידי) ולכן כל מה שאני יודעת על שפרה קורנפלד זה שהיא פעם זכתה בתכנית הנ"ל, ובהרבה כסף, שהיא עסקה שם בסריגה (לעץ, משום מה) וקצת כותרות רכילות, שבדרך כלל איני מעמיקה מעבר להן. גילוי נאות 2 – בקטלוג סופרי […]