את איגי דיין הסופר פגשתי לראשונה בספרו הראשון, חוה, במהדורה מיוחדת שיצאה לקרובים וחברים בלבד. קראתי והתלהבתי עד בלי די, וכשיצא הספר לאור בהוצאה "אמיתית" והגיע לחנויות, קראתיו שוב, ושוב נהניתי עד מאד. אפילו "ערב ספר" ערכתי לכבודו בדצמבר גשום אחד, בתאטרון הסמטה ביפו, בו ערכתי פעם ערבי ספרות. על-כן, כשנחת הספר הזה על סף […]
שלוש נובלות בספר הזה הראשונה, זו שנתנה לספר את שמו, תמורה נאותה, מספרת על עליזה, שפעם היתה לואיזה וכולם קראו לה לולו. עליזה גרינליף, מתרגמת מוערכת מעברית, השפה המקומית, לאנגלית, שפת אמה ואביה, שהיגרו לישראל מארצות הברית, השפה ששמעה בבית תמיד, ועד העלייה גם בסביבתה. לפעמים היא תוהה עד כמה היא באמת יודעת עברית. כביכול, […]
אמנות הסיפור הקצר היא באמת אמנות. מי שיודע/ת לספר סיפור קצר כהלכתו יודע/ת לזקק סיפור שיש בו עבר והווה ועתיד, כאלה שהקוראת העתידית תוכל לדמיין לעצמה בדיוק את הנופים ומראה הדמויות, ותדע את ההיסטוריה הפרטית של כל דמות, גם בלי לגלוש לתיאורים על תיאורים, ובסוף כל סיפור קצר תדע הקוראת מה היה, מה קרה ולאן […]
גילוי נאות: את אמיר תיבון אני מכירה מזה מספר שנים. תיבון חי עם משפחתו בקיבוץ נחל עוז, הקיבוץ אותו עזבתי לפני כך וכך עשורים, ואמי ושני אחי עדיין מתגוררים בו. לפני שעברו לביתם החדש בשכונה החדשה, גרו בני משפחת תיבון בסמוך לביתה של אמי, כך שכמעט בכל ביקור שלי בקיבוץ נפגשו דרכינו על השבילים. גם […]
קטיה היא אשה צעירה שגדלה בקייב, עם אמה וסבתה. את אביה לא הכירה. נדמה שגם האם לא בטוחה בזהותו. הסבתא, אנה, גדלה אף היא אצל סבתה. אביה היה יהודי ונלקח, יחד עם אמה, לגיא ההריגה. אנה גדלה בתקופה הקומוניסטית, תקופה נטולת "עצמי". רק עתה היא לומדת להנות מעט מן האינדיבידואליות. אבל זהו סיפורה של קטיה. […]
לאיריס מצגר לא היו חיים קלים. לא באמת. לא שחיים לא קלים מצדיקים התנהגות עבריינית או חוסר אמפתיה לאנשים אחרים, ורובנו, גם אם היו לנו חיים לא לגמרי קלים, לא משתמשים בהגנת הילדות העשוקה כדי להצדיק איזושהי פגיעה באחרים, אולי צריך לזה אופי קצת יותר חזק מזה שהיה לאיריס מצגר. בכל אופן, היא הצליחה "לדפוק" […]
לאורך כל זמן הקריאה בספר המצוין הזה, לא יכולתי שלא לחשוב שכולו הוא "תמצית הישראליות", או לפחות "תמצית הישראליות התל-אביבית". להוציא המצב הגיאו-פוליטי, כמובן, כך שהספר יכול היה להכתב בכל זמן בעשרים השנים האחרונות וכנראה אף בעשרים השנים הבאות, לפחות, וכלל לא יורגש מחוץ למקום ולזמן. כי יש בו הכל בספר הזה, הכל המוכר כל […]