ארטמיס  – אלת הציד, חיות הבר, אחת משנים עשר האלים האולימפיים במיתולוגיה היוונית, בתם של זאוס, ראש האלים ולטו, בת הטיטאנים. אחותו התאומה של אפולו.

ארטמיס הוא גם שמה של התוכנית האמריקאית להנחתת בני אדם על הירח ב- 2025 (עוד יש לנו זמן).

ובספר הזה – ארטמיס היא העיר (הלא גדולה) המשמשת כמגורים לבני האדם על הירח. אלה מתגוררים בתנאים ספרטניים משהו, ברובם, משום השטח המצומצם שנחפר ונבנה וכוסה בכיפות, מתחמים המאפשרים מחיה. ישנם מי ששפר עליהם מזלם, ויש בידם לא מעט כסף, ולכן חיים  ברווחה יחסית, ויש מי שחיים בגומחת שינה, עם ארון חיצוני ננעל לחפצים אישיים ומקלחת ושירותים משותפים לכמה וכמה יחידות דיור כאלה.

ג'זמין בשארה, ג'אז, גיבורת הספר והמספרת שייכת לסוג השני. כשהיתה צעירה יותר מרדה, כמו רוב בני העשרה, ובסופה של אחת המריבות טרקה את הדלת מאחוריה ולא שבה. מאז למדה להתקיים בכוחות עצמה. בינתיים, ועד שתעבור מבחנים מסובכים ותוכל להתקבל לגילדת המקצוענים שתפקידיהם מאפשרים יציאה מתוך העיר אל  פני השטח הירחי, שאינו ידידותי לאדם כלל.

ג'זמין מצאה לעצמה פרנסה כמבריחה זעירה, בעיקר של מה שאסור לייבא, וכן כשליחה, המובילה כל מיני סחורות, מפוקפקות יותר או פחות לכל מיני מזמינים.

וכאן המקום להזכיר את ספריו הקודמים של אנדי וייר – "פרוייקט הייל מרי" ו"לבד על המאדים", בשניהם הגיבור הוא גבר, נורמטיבי ואף גיבור עולמי במעשיו, המציל את העולם, או לפחות את עצמו במהלך מבריק ביותר, הרי שב"ארטמיס" הגיבור הוא אשה, צעירה, החיה בשולי החברה, עבריינית זעירה, ובהחלט לא מודל לחיקוי לדור הבא. וכבר יש כאן משהו ההופך את הספר למעניין ואחר.

כמו בספריו הקודמים של וייר – גם זה שופע מידע מתחומי הפיזיקה והכימיה, מידע שאין לי שום דרך להבין באמת, ולכן אני קוראת בו ברפרוף ומהנהנת לעצמי כמבינת עניין, וכמו באותם ספרים, גם כאן, חוסר הידע הבסיסי לא גורע מההנאה שבקריאת הספר  (במאמר מוסגר אומר רק, כי אמש, למרות השעה המאוחרת, לא הנחתי את הספר מידי עד תומו, למרות העייפות המצטברת והעיניים הנעצמות.)

ובחזרה לסיפור. ג'אז מתבקשת על ידי אחד מעשירי ארטמיס לסייע לו בהשתלטות על חברה מונופוליסטית בארטמיס, על ידי פעולה בלתי חוקית בעליל, הכוללת חבלה בציוד כבד של החברה המבוקשת; ג'אז נעתרה בניגוד לכל הגיון בריא, בהיות העבודה הזו כרוכה בסיכון רב, ואם תיתפס היא עתידה להשלח לכדור הארץ בו לא היתה מאז היותה בת שש, מה שעתיד לפגוע אף הוא בבריאותה, משום  הכבידה בכדור הארץ, אלא  שהשכר שהוצע לה עלה  על כל דמיונותיה, ועתיד היה לאפשר לה, סוף סוף, לחיות כפי שהיא  רוצה.

הפעולה, שתוכננה להפליא, השתבשה, כמובן, וגורמים נוספים, מצד החוק ומן הצד העברייני, נכנסו לתמונה.

אנדי וייר פורש בספר הזה תמונה מרהיבה ומפורטת של החיים האפשריים על הירח, על כל היבטיהם; הפיזיים, הכלכליים, הנפשיים. ובסופו של הספר את שמחה למדי שגם את זה  קראת.

מובאה אחת מתוך הספר, ניתוח כלכלי (כאן אני כבר קצת יותר מבינה), אל מחזור החיים של החברה הקפיטליסטית:

…'כל זה הוא חל ממחזור החיים של כלכלה. בהתחלה יש קפיטליזם ללא חוק, עד שהוא מתחיל לפגוע בצמיחה. אז מגיעים רגולציה, אכיפת חוק ומסים, ואחריהם: הטבות ציבוריות ומדיניות רווחה. ואז, לבסוף, הוצאת יתר והתמוטטות. …
כלכלה היא דבר חי. היא נולדת מלאה חיים ומתה כשהיא נוקשה ומרוקנת. אז מכורח המציאות , אנשים מתחלקים ליחידות כלכליות קטנות יותר והמחזור מתחיל מחדש, אבל עם יותר כלכלות. כלכלות תינוקות …'" (עמ' 351)

קראו את הספר הזה, כי הוא כתוב נהדר (אם כי אפשר היה קצת יותר להתאמץ בתרגום, ובעיקר – להכין טבלה בסוף הספר עם פירושם של כל ראשי התיבות. לא כולנו זוכרות מה היה בספרים אחרים של וייר, בוודאי שלא ברזולוציה כזו.)

קראו כי כבר אין כמעט ספרי מד"ב בהגדרתם המקורית, כזה הבורא עולם מתוך זה המוכר לנו, ולא עולם חדש עם סוגי חיים אחרים.

קראו, כי הוא לוקח את הקורא/ת למקום שיש עתיד אחר.

כדאי מאד.