אחרי שקראתי את "פרויקט הייל מרי" וכתבתי ביקורת מתלהבת למדי, נאמר לי מיד שעלי לקרוא גם את "לבד על מאדים" וכך ניצלתי (שוב, יש לומר) את הקוד החודשי ושאלתי את הספר בפורמט דיגיטלי, ואף הנחתי לרגע בצד ספר אחר שהתחלתי קריאתו, כדי, קודם כל לקרוא את זה המושאל.

וצדק גם צדק זה אשר הפציר בי למהר ולקרוא את הספר המשעשע / מרתק / מותח / מהפך דפים / טכני להפליא ועדיין קריא ועוד ועוד סופרלטיבים, כך שאם לסכם את המלצתי זו – לכו קראו גם.

אבל לפני הכל; חברה אחת (מיני רבות) שעבדתי בה פעם התהדרה בחלקה בגשושיות שנשלחו למאדים, ובכל פרסומיה הופיעו (ועדיין מופיעים, כנראה) צילומים של איזו גשושית שנשלחה וצילומים שהועברו לכדור הארץ, ובזמן קריאת הספר הזה היתה לי קצת גאוות יחידה, על שום שבמשך תקופה מסויימת הייתי חלק מחברה שיש לה חלק באותם מסעות לגילוי עולמות אחרים. כשקראתי את הספר נזכרתי באותן גשושיות.

למאדים נשלחה משלחת  מחקר של ששה אנשים. היה עליהם לשהות שם פרק זמן מסוים, לאסוף דגימות מסוגים שונים ולחזור לכדור הארץ עם תום התקופה היעודה. אלא שסופת חול במהירות מעל למקסימום שתוכנן על ידי נאסא גרמה לקיצור השהות, ובעת שניסו לצאת מן התחנה אל רכב החלל, נפגע  מארק וואטני, הבוטנאי ומהנדס המכונות (כל אחד מן האנשים והנשים במשימה הזו היו לו שני תפקידים לפחות), ומשלא השיב לקריאות ועלה חשד כי מת, והפינוי היה דחוף, הוחלט להשאירו מאחור.

אחר כך התברר כי הוא לא מת. הוא נפגע, והצליח לפנות עצמו בחזרה למגורים, לתקן את מה שנפגע בגופו, ואז לנסות לחיות. לנסות לתקשר עם כדור הארץ; עניין בעייתי כשלעצמו, משום שהאנטנה נפגעה.

כאשר מתברר בכדור הארץ כי הוא עוד חי, מתגבשת תוכנית להשיבו, אם רק יצליחו, וכל הספר הזה עוסק בנסיונות מצד נאסא, במאמצי החללית שכבר היתה בדרכה לארץ, ובעיקר, בתיעוד מפורט של וואטני עצמו, לצאת במסע על פני המאדים, לתחנה הבאה שיועדה למשלחת הבאה, תוך שעליו להתגבר על כל מיני קשיים טכניים וכשלים למיניהם, בעיקר כשהאספקה שהביאו איתם הולכת ואוזלת.

אם נדלג על הפרטים הטכניים: כימיה, פיזיקה, בוטניקה, מתמטיקה ועוד (אלא אם כן תפיקו מכך הנאה נוספת), הרי שהספר כולו מרתק מהחל עד כלה ואין לי אלא להמליץ גם עליו.

שמחתי למצוא את עצמי (טוב, בעקיפין לגמרי) בספר הזה:

…שם הגשושית שאנחנו שולחים אליך הוא אייריס, על שם האלה היוונית שעפה בשמים במהירות הרוח. היא גם אלת הקשת בענן."

ונהניתי לא פחות מהשנינויות שעוברות בראשו של האיש שנשאר לבדו על מאדים.

…מובן שסרט דביק עובד בכמעט ואקום. סרט דביק עובד בכל מקום. סרט דביק הוא קסום ויש לסגוד לו."

והערה אחרונה למתרגם:  אחד מחברי המשלחת, הכימאי והנווט שלה, מוצאו מגרמניה. שמו Alex Vogel. האות V נקראת בגרמנית כמו F, כך ששמו בתרגום לעברית, צריך היה להיות אלכס פוגל ולא אלכס ווגל. (אולי כדאי לתקן בהוצאות הבאות).

וכל זה משום שה"ווגל" הזה עצר אותי כל פעם מחדש בשטף הקריאה.

אבל חוץ מזה הספר הזה ראוי בהחלט לשבחים שקבל.