לפני מספר שנים קראתי את אחד הספרים בסדרת הספרים של ג'ון ורדון העוסקים בדייב גרני, בלש משטרה שפרש מעבודתו ואף עבר לבית באזור מבודד, הוא ואשתו (השנייה) אתו. היא זאת שרצתה להתנתק. הוא לא כל כך מצליח, ולמרות שאין הוא מועסק במשטרה, הרי שהוא נקלע שוב ושוב, או שמא נקרא שוב ושוב לטפל בתעלומות רצח.

אחר כך קראתי עוד ספר בסדרה. מסתבר שיש סדרה, וזכרתי לטובה את שם הסופר. לכן, כשמישהו המליץ על הספר "חשוב על מספר" באחד הפורומים העוסקים בספרים, מיד סימנתי לי  גם את זה ברשימת הספרים שאני רוצה לקרוא.

מסתבר שזהו הראשון בסדרה, כפי שבדקתי לאחר הקריאה, ודבר לא פגם בהנאתי מן הקריאה בכל אחד מן הספרים האלה.

דייב גרני, בלש משטרה בדימוס, כזה שהצליח לתפוס יותר מרוצח סדרתי אחד, חי חיים שלווים  בבית חווה במחוז דלוור, בסמוך לכפר וולנט קרוסינג, מן המקומות האלה, שאין שום סיבה להכיר אם אינך חיה בסביבתם. מקום להעביר בו את שארית החיים בשקט.

בין גרני לאשתו ישנה תהום עמוקה, שאין הם מוצאים מלים כדי לגשר עליה. היה להם פעם ילד. הילד מת, ומותו הוא תהום. אי אפשר לדבר, אי אפשר לגשר, רק צריך לגשש כל הזמן, להאחז זה בזו כדי שלא ליפול.

איש אחד שפעם למד עם גרני התקשר אליו יום אחד.  האיש, גורו ידוע בתחומו, החל לקבל מכתבי איום מוזרים, בשורות קצרות מחורזות. כלל לא ברור לו מה הסיבה, ולמה הוא הנבחר. השורות לא מרמזות למשהו ספציפי ובכל זאת, האיש מרגיש מאוים.

לא, הוא לא רוצה לפנות למשטרה, כי אין הוא תולה תקוות במשטרה, מה גם שהאיום כולו מעורפל למדי.

גרני חושב שצריך לפנות ולהתלונן, אלא שעוד לפני ששכנע את חברו מהעבר, נרצח זה האחרון בדרך ייחודית ובולטת.

הרצח וכל שקדם לו, הסימנים שהושארו לאחר הרצח, הכל נראה מתוכנן להפליא.

אחר כך מתברר כי יש, אולי, עוד מקרה רצח דומה, במקום אחר בכלל, ומתחילה להסתמן סדרתיות מסוימת. האם אכן עוד רוצה סדרתי מחכה להתפס.. ואיך? הוא הרי כל כך מתוכנן.

יתרונו העיקרי של הספר הוא בכך שהוא "תופס" את הקוראת ומסיח דעתה מכל עניין בסביבה. הקוראת יכולה, מדי פעם, להצביע על פרכה זו או אחרת, אבל הסך הכל לא נפגם, אף לא לרגע.

לפני ימים אחדים פגשתי חובבת ספרות אחת באחד מרחובות השכונה. צעדנו יחד למרחק קצר, עד שנפרדו דרכינו, ובזמן הזה, הקצר למדי, הספקנו להגיע להסכמות כי ספר צריך, קודם כל, לעניין אותנו, הקוראות, ורק אחר כך יש חשיבות למשקלו הסגולי, לאיקוניותו ולדברי המבקרים.

"חשוב על מספר" עונה על הקריטריון הכה חשוב הזה, ובכך די לה לקוראת, בעיקר בימים אלה.

בהחלט כדאי לסוגתו.