אשה צעירה, צעירה מאד, בת 19 וכבר אם לתינוק. כזו היא טלולה מארי. היא למדה עבודה סוציאלית בקולג', והתכוונה לעבוד בסיום לימודיה. בינתיים גרה אצל אמה, עם התינוק, נואה. סידור נוח למדי.

יחד איתם התגורר גם אביו של התינוק, זק. כשגילתה שהרתה החליט שהוא עוזב. זק היה חבר שלה מגיל 14, מאז שהיו כמעט ילדים. אחרי שראה אותה עם התינוק ביקש לחזור. היא הניחה לו. אבל הוא השתנה. שום דבר לא היה עוד כמו פעם.

… גברים לא יודעים… הם לא יודעים שלידה גורמת לך להגן על העור שלך, על הגוף שלך, על המרחב שלך. כשאת מעבירה את כל היום בנתינה של עצמך לתינוק בכל דרך אפשרית, הדבר האחרון שאת רוצה בסופו של יום זה גבר מגודל שגם הוא רוצה שתיתני לו ממך. גברים לא יודעים שמגע יד בעורף יכול להצטייר כבקשה, לא כמחוות אהבה, שנושאים רגשיים נעשים מסורבלים מכדי להתמודד איתם, שלפעמים האהבה שלהם כלפייך היא יותר מדי, פשוט יותר מדי. … נשים מתאמנות על גברים להיות אימהות, עד השלב שהן הופכות לאימהות של ממש, ואז מותירות מאחוריהן סוג של ריקנות." (עמ' 77)

קים, אמה של טלולה, שננטשה על ידי בן זוגה כבר כמה שנים קודם לכן, ושני ילדיה, טלולה ואחיה הצעיר בגרו, מצאה עצמה שוב עם תינוק בבית. תינוק ושני הוריו, כשהיא מסייעת להם בכל עת שנדרש.

וערב אחד יצאו טלולה וזק לפאב המקומי, ולא חזרו.

סופי בק היא סופרת של ספרי מתח, שעברה עם בן זוגה, שנבחר לנהל בית ספר יוקרתי כפרי, לתלמידים בעייתיים שנפלטו מכל מיני בתי ספר אחרים, ולהוריהם יש מספיק כסף כדי לשלם עבור הזדמנות אחרונה כזו, בבית ספר כזה, ששכר הלימוד בו אמנם יקר, אבל אם מסיימים את הלימודים בו, אפשר לצאת עם תעודה.

סופי, לונדונית נמרצת, צריכה היתה להסתגל לחיים שלווים יחסית בכפר, ובאחד מסיוריה באזור הבית, מצאה משהו, שהוביל לפתיחה מחדש של החקירה בהעלמותם של טלולה וזק.

ספר מתח שאת מנחשת את סופו, ולמרות זאת מחזיק אותך שעות בקריאתו, הוא ספר מתח טוב.

אם בתחילת הקריאה, הדילוגים בין זמן עבר לזמן הווה, בין סיפורה של טלולה לסיפורה של קים לסיפורה של סופי מייגעים מעט, הרי שאחרי זמן מה, המעברים האלה נעשים מובנים וחשובים להתפתחות העלילה, ובסופו של דבר, גם אם ניחשת את פתרון התעלומה, הניחוש היה חלקי למדי, ופיענוח ההיעלמות ומה שלאחריה, היו מפתיעים, בכל זאת.

מרתק, מהפך דפים (כמעט החזיר אותי לקצב הקריאה של פעם).

מומלץ לסוגתו.