אחרי שקראתי את "סודות של חיים מופלאים" של סוזן מייסנר, נשארתי עם מין הרגשה כזו טובה ונעימה. ספר מרתק למדי, שהוא גם רומן הסטורי, שעוסק לא בדמויות משנות ההסטוריה ותולדות הזמנים, אלא דווקא באנשים שחיו בתקופה, ואיך נראו חייהם. מהפך דפים לגמרי, ותיאור נפלא של התקופה.

וידעתי שארצה לקרוא עוד משלה.

וכך הגעתי את "טבעם של הדברים השבירים", ספר העוסק באמריקה של תחילת המאה העשרים, הארץ המובטחת, ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, מחוז חפץ למהגרים מן היבשת הישנה.

ובסיפורה של אחת – סופי הוקינג – מהגרת מכפר קטן באירלנד שבקשה לה חיים חדשים באותה ארץ מובטחת, והחליטה להענות למודעה שקראה  באיזה עיתון – דרושה אשה לאלמן עם ילדה. כתבה לו, נענתה ונסעה לפגוש בו ולהתחתן עמו בו ביום.

את העניין הזה של "כלה בהזמנה"  מסיפורים אחרים שקראתי ומסרטים שראיתי, לעתים היו הנשים מגיעות מן העולם הישן, לעתים מתוך אמריקה. נשים שבקשו לעצמן חיים קצת יותר טובים מאלה שהיו להן קודם לכן, וגברים שנזקקו לנשים מכל מיני סיבות. כמו מרטין הוקינג, למשל, האיש עמו תתחתן סופי בסוף היום בו תגיע אל החוף המערבי. איש אמיד, אלמן, הזקוק למי שתטפל בבתו בת החמש, ותתחזק את הבית החדש שקנה להם.

לא, הם לא חייבים לאהוב, הם אף לא חייבים לחלוק חדר שינה. רק אם ירצו, ביום מן הימים.

אז יש לה, כל מה שהיא רק רוצה. בית, ילדה שתקנית שהיא לומדת לאהוב, מזון, חום, בגדים חדשים. כל מה שהיא צריכה.

אהבה? אולי תהיה פעם. בינתיים היא בהחלט יכולה להיות שבעת רצון.

…ואני יודעת שעליי להחליט להיות מרוצה גם בלי הרבה סיכוי שהוא ישתנה אי־פעם. אני מתחילה להזכיר לעצמי מדי יום את כל מה שיש לי: קאט, הבית, אוכל על השולחן, בגדים יפים, מיטה חמה ומוגנת, ספרי קריאה, גינה שאני מטפחת, מטבח נהדר שאני מבשלת ואופה בו, נוף של הים במרחק הליכה, אח מחממת, ספלי חרסינה,  עטים נובעים מלאֵי דיו ובן זוג שלא מכה אותי"

במסגרת עבודתו נוסע מרטין מדי פעם לכל מיני מקומות. לעולם אינו מספר לה לאן. הטלפון בבית לא מצלצל, המגירות בשולחן העבודה שלו נעולות, ומה שהיא יודעת הוא רק מה שהוא מספר.

ודי לה בכך.

ובאהבתה לילדתה החדשה, ההולכת ונפתחת אליה אט-אט.

אלא שמשהו נחבא מתחת לכל הסיפורים שלא סופרו. משהו שעתיד לאיים על כל מה שהיא יודעת ועל כל מה שמחזיק אותה.

ואיך תנהל את חייה אם כל מה שהיא מאמינה בו לא קיים?

נקודת השיא של הספר – רעידת האדמה הגדולה בסן-פרנסיסקו, בשנת 1906. רעידה שגרמה לשרפות והרס עצומים, אנשים איבדו את בתיהם ואת כל רכושם, חלקם איבדו את חייהם. אחרים איבדו את בני משפחותיהם לפרק זמן או לתמיד.

ומתוך הכאוס אפשר לצמוח, או להכחד יחד איתו.

ספר מרתק לגמרי, שקשה עד מאד להניחו מן היד. וכמה שפר עלי מזלי שיש לי עכשיו זמן לקרוא ככל שנפשי חפצה.

מומלץ לגמרי.