מן המפורסמות הוא כי יש בעולם רק מספר מועט של סיפורים וכי אותם סיפורים שבים ומסופרים בדרכים שונות, על ידי מספרים שונים, ועל כן נהנית הקוראת לשוב ולקרוא אותו הסיפור שוב ושוב, ובכל פעם ליהנות מן הפרשנות החדשה שניתנה לו.

עוד אמת המקובלת על כולם היא שהרומן הרומנטי נכתב על פי נוסחה לאורך שנים, וכי  אמה הורתה של הסוגה היא ככל הנראה ג'יין אוסטן בספריה. וכך אנו קוראות שוב ושוב על העלמה המצודדת, רבת התושיה, הנאלצת למצוא את פרנסתה בכוחות עצמה, הפוגשת ברווק בעל משאבים ולעתים בעל תואר אצולה רם יותר משלה, ולאחר מעקשים ומכשולים רבים, הריהם מוצאים את דרכם זה אל לבה של זו וזו אל לבו של זה, והסוף הטוב המיוחל מגיע אל גיבורי הספר, והקוראת נאנחת אנחת רווחה וממשיכה הלאה בחייה המשמימים, באופן יחסי לגיבורת הספר ומקווה לסוף טוב משל עצמה ביום מן הימים.

וכך, בספר שכל כולו מחווה  ברורה לגמרי לספרה המפורסם של אוסטן – גאווה ודעה קדומה – אך שנכתב בזמננו אלה, כאשר לשונה של הסופרת משוחררת בהרבה מזו של אוסטן, ועדיין נאמן לסוגה ולתקופה, פוגשת הקוראת שוב בחמש אחיות, שבאין להן אח, יאלצו בעתיד הקרוב מאד לוותר על כל אשר להן, אלא אם כן יימצא רווק בעל ממון שיינשא לאחת מהן, ויציל את כל בנות המשפחה מהצורך לעבוד לפרנסתן בתקופה שבה נשים עובדות היו שייכות למעמד הנמוך בלבד. מעמד שאין ממנו מוצא לעד.

בניגוד לספרה של אוסטן, כאן האחיות כבר יתומות מהוריהן, שהותירו אותן כמעט בחוסר כל, עם משכנתא על הבית, משכנתא שנטל האב כדי לכסות את חובותיו, והבכורה שבהן, קיטי טלבוט, מיס טלבוט בשבילכן ובשבילכם, מנהלת את משק הבית ומודעת עד כאב לכיסיה המתרוקנים והולכים.

כדי למנוע מצב בו יאלצו לוותר על הבית ולמצוא לעצמן תעסוקה, ואולי אף להתפזר בין בתים שונים, מחליטה מיס טלבוט כי היא תהיה זו שתינשא לבעל משאבים שיספיקו כדי לחלץ את המשפחה מן החובות, ולאפשר לאחיותיה קיום הגיוני.

מיס טלבוט מאורסת למר צרלס לינפילד, מאז ומתמיד. אמנם לא באופן רשמי, אך ידוע היה לכל כי ביום מן הימים יינשאו זה לזה, ועל כן, הודעתו הפתאומית כי החליט להפר את האירוסין לא רק מפתיעה אותה, משום שעד אז נתיב חייה היה פרוש לפניה, אלא גם משום שבתקופה ההיא הפרת אירוסין, על ידי הגבר, נחשבה לחטא שאין לו כפרה כמעט (ר', למשל, ספרה של אווה אילוז "מדוע האהבה כואבת"). נישואין למר לינפילד אמורים היו להיות הפתרון לבעיות הכלכליות של המשפחה, ומיס טלבוט מעולם לא הרהרה אם זה מה שהיא באמת רוצה.

וכך, ביום אחד נאלצה מיס טלבוט לעבד תוכנית חליפית. מאחר שהעונה של החברה הגבוהה בלונדון עמדה להתחיל, החליטה לנסוע, יחד עם אחת מאחיותיה, ססילי, האחות השלישית, זו שלמדה  במשך שנתיים, והיתה האחות המשכילה מביניהן, זו שתוכל להפוך למורה אם יכלו כל הקיצין, ולא תאלץ להגיע לעבודת כפיים ממש, אל דודתן בלונדון, כדי לנסות להתערות באותה חברה ולמצוא לעצמה בעל מתאים, שיש לו הכנסה שנתית מספקת, והון עצמי מספיק, כדי לחלץ את המשפחה מכל בעיותיה הכספיות.

עם הגיען ללונדון הן עוברות הכשרה מזורזת, של איך להתלבש, איך להתהלך (לא, הליכה מהירה ותכליתית אינה ממידותיה של גברת), להצניע את דעותיהן. להיות יפות ושותקות.

….להפוך לאשת החברה הגבוהה, עלייך לכווץ את עצמך עד שלא תוכלי לנשום. גופך צריך להפוך למחוך אחד גדול, שתפקידו לכלוא כל רמז לחוסר עידון, נינוחות, או אופי באופן כללי. …"

די מהר מצליחה קיטי, באמצעות תחבולות חינניות משלה למשוך את תשומת לבו של ארצ'י דה-לייסי, בנה של הליידי רדקליף האלמנה, שהממון מצוי בכיסה, ועל כן חייה, כחייהן של שאר האלמנות העשירות, נוחים וקלים יותר מאשר רוב הנשים סביבן. ראש המשפחה, הלורד רדקליף, האח הבכור מבלה את כל זמנו באחוזת המשפחה, כך שהמכשול של ראש משפחה קפדן אינו אלא סכנה רחוקה.

אמנם הליידי רדקליף תגלה, באופן טבעי, חשדנות בדבר אופייה של העלמה טלבוט, שאינה מוכרת בחברה כלל, ומעולם לא היתה בלונדון –

… הרי אדם שהינו עשיר ונצר למשפחה מיוחסת כמו משפחת דה לייסי פשוט מוכרח לשמור על חשדנות בסיסית. …"

אלא שקסמה של מיס טלבוט משפיע גם על הליידי, כך שדרכה של קיטי לנישואי נוחות נראית כמעט סלולה.

עד שמגיע, במפתיע, האח הבכור וטורף את כל הקלפים.

מיס טלבוט נאלצת על כן להתחיל לחפש לה בעל מתאים בקרב אנשי החברה הגבוהה (אך לא בעלי התארים מן האצולה; כה גבוה אין היא מכוונת), והקוראת מלווה אותה, את אחותה ודודתה בנשפים, בארוחות בהליכה בפארק ושאר פעילויות הפנאי של החברה.

כמו אצל אוסטן, גם כאן תהיה בריחה כדי להינשא, וכבודה של עלמה צעירה יעמוד בסכנה, כמו אצל אוסטן – מקרה חירום, כמעט אסון, ייפתר באורח פלאי, כמו אצל אוסטן, תושייתן של העלמות, ואופיין המחוספס מעט ביחס לחברה הגבוהה, יביאו אותן בסופו של דבר על המנוחה ואל הנחלה.

ואת הקוראת לשמחה גדולה שראתה כך וכך המלצות נלהבות על הספר הזה, ונענתה להן, וקנתה לעצמה את הספר הזה, שיעביר את ימיה, ובעיקר לילותיה במין סוג של עונג מרנין.

כדאי מאד לקרוא את הספר הזה, שירנין גם את לבכם/ן.