אסכולה ישנה – טוביאס וולף

אסכולה_ישנה

ספר חניכה / התבגרות אמריקאי, או שמא – עוד ספר חניכה / התבגרות אמריקאי?

והרי היו לנו לא מעט כאלה.

אז זהו שלא! זאת אומרת – בהחלט ספר התבגרות או ספר חניכה ואפילו אמריקאי, אבל אחר, מרתק, שובה לב. מינורי, קטן מידות (פחות מ- 200 עמודים) ובכל זאת מכיל סיפור שלם, כשבין השורות, בין העניינים עולה הסיפור הנסתר.

 המספר – נער בגיל ההתבגרות שהתקבל לקולג' למרות מצבו הכלכלי הבלתי מזהיר, בעזרת מילגה. בית הספר (לבנים), כמו בתי הספר של פעם, מייחס חשיבות רבה למדעי הרוח ובעיקר לספרות. סופרים מפורסמים מתארחים בו אחת לתקופה, ותלמיד אחד, שכתב סיפור יוצא דופן, או שיר מיוחד, יזכו לפגישה אישית עם האורח המכובד.

 כבכל קולג' יוקרתי שכזה, תלמידים מצטיינים במיוחד מקבלים חדרי לימוד פרטיים. כבכל קולג' יוקרתי שכזה, ישנו סגל מורים (ונשותיהם) וחייהם כמעט גלויים לכל הבאים בשער בית הספר.

 מכמירי לב נסיונותיהם של תלמידים שמוצאם "נמוך" יותר להסתיר מוצא זה; אלה שמצבם הכלכלי לא גבוה במיוחד אמנם לא יופלו בבית הספר עקב מעמדם, אבל איכשהו ינסו לסגל לעצמם "גינונים של עשירים". יהודים או יהודים למחצה יעלימו ככל האפשר את מוצאם, ויזהרו מאד בפליטות הפה שלהם.

בית הספר, כמובן לא יפלה בין עשירים לעניים, נוצרים ליהודים (שחורים, נדמה לי, לא "פגשתי" שם), ובכל זאת, אי פה אי שם צץ המעמד, המוצא ובעיקר ההסתרה.

 ויש, כמובן, אהבת המלה הכתובה, שהיא עיקרו של בית הספר הזה, ועניינם של הנערים הללו. הזמנתה של איין ראנד לבית הספר, משום התעקשותו של אחד הנאמנים, מעוררת מחד גיחוך ובוז, ומאידך מציגה בפני גיבור הספר את ספריה, והוא – כמו בני עשרה רבים (ומבוגרים מעטים יותר) נופל שבי בקסמי התיאוריה שלה הכה הגיונית ומוחלטת. ההתפכחות שלו מהאהדה לראנד, היא מן הפרקים המשעשעים ומושכי הלב ביותר שבספר.

 ואם בבית ספר יוקרתי עסקינן – ישנו גם, איך לא, עניין הכבוד; תלמידים מסולקים מבית הספר באחת, על עניינים שנוגעים בכבוד. שמו של בית הספר חייב להשאר ללא רבב, וכמו בכל קהילה קטנה, ובית ספר שכזה הריהו, בסופו של דבר, קהילה קטנה, מתבררת אט-אט הפסאדה שה"כבוד"  מסתתר מאחוריה; פסאדה שתוביל את המספר לגילויים מעניינים על עברו בתקופה מאוחרת בהרבה.

 ספר שעניינו סופרים, וספרות, ונערים שאוהבים את שניהם. במקומות מסויימים, כמו הד רחוק, נזכרתי בסרט "ללכת שבי אחריו".

 ספר נפלא ומרתק, ויפה במיוחד. ותודה לכל אלה שהמליצו עליו כאן בעבר – עמיחי, גאולה, לימור, זלדה, תוגת דמדומים, לאור השקיעה, מישי, ורד, גלי (ועם מי ששכחתי / השמטתי הסליחה).

מומלץ לגמרי.

 אסכולה ישנה – טוביאס וולף. תרגום (מואר ומצוין): משה רון. הוצאת עם עובד (199 עמודים)

(פורסם ב – 13 מאי, 2011 בפורום הספרים של YENT)

(Old School – Tobias Wolff)

אלה יווניה קוראת ספרים