כשהלילה – כריסטינה קומנצ'יני

כשהלילה

כאילו מזמן לא קראתי על קשיי האמהות (רק ספר אחד קודם), ומיד הגיע גם הספר הזה. אשה אחת, צעירה, שיש לה ילד אחד בן שנתיים והיא לא ממש מסתדרת אתו ועם האמהות בכלל. מרגע שנולד היא לא מסתדרת… הוא תמיד בוכה, הוא לא רגוע, אי אפשר להשאיר אותו רגע לבד, הוא לא מדבר:

".. אף אחד לא מתאר לעצמו את העבודה שיש עם ילד שרק נולד. אפילו אם ראית את אמך עושה את זה, את עדיין לא יודעת מה מחכה לך." (עמ' 117)

בעלה יוצא לעבודה וחוזר בערב, היא מותשת. היא ממש מתגעגעת לעבודה שלה, אפילו בחצי משרה, שם יהיה לה שקט, שם יש סדר, שם הכל מתנהל לפי המתוכנן.

 אשה אחת שהחיים התהפכו לה בבת אחת עם הולדת ילדה הראשון, פוגשת באיש אחד שלא מאמין לנשים; בכלל! ולאמהות בפרט.

אמא שלו עזבה עם איש אחר, והותירה אחריה אותו ושני אחיו ואת אביהם. אשתו עזבה אותו ולקחה איתה את שני ילדיהם.

 ועכשיו האשה הזאת, שבאה לנפוש בעיירה הקצת נידחת, ושכרה אצלו חדר.

 הוא שומע כמעט כל מה שקורה בחדר הזה, את בכיו של הילד, את אי-הסתדרותה עמו ועם החיים בכלל. והוא יודע. הוא יודע שהאם מיותרת, ושהילד לא זקוק לה. הוא יודע כי הוא כבר היה שם. ילדים לא צריכים אמהות לא מתפקדות.

 והיא, אם רק היו לוקחים ממנה את הילד, שתבוא לבקר לפעמים, שהחיים יחזרו להיות קצת שקטים ורגועים… אם אפשר היה לצאת מהחיים הללו שהיא מרגישה כבולה וחנוקה בהם, ומה אם לא תמלא את כל הציפיות ממנה?

"מדוע את בוכה? הילד אתו. את חופשייה. …תודי:

'בסדר, אני לא מסוגלת, אני לא יודעת לתפקד כאמא'.

מריו מטפל בילד, בשעות היום הוא מוסר אותו לאמא שלי, בערב הוא לוקח אותו. האחיות לוקחות אותו ליום. לי יש בית קטן במקום כלשהו. ..

בערב, אם את חושבת על הילד .. יש לך תצלום שלו..

עדיף לך בלעדי, אבא יקרא לך ספרים. סבתא יודעת מה צריך לעשות, הדודות יעזרו לה. שום דבר לא יחסר לך. ..." (עמ' 87)

המפגש הזה, בין האם הלא כל כך מתפקדת לבין האיש שלא מאמין בנשים בכלל ובאמהות בפרט טעון בהרבה אמוציות, הרבה כעס.. כעס שמושאיו אינם נמצאים, ולכן הנמצאים הופכים למושאיו; היא הופכת למושא כעסיו, הוא למושא כעסיה.

 על היחסים ביניהם, על המרחק, על הקירבה הנוצרת מתוך בדידותו של כל אחד מהם, על כבלי החיים הכובלים כל אחד מהם לחייו. והכל ב"קפיצות" בין תודעתו לתודעתה, בין הקורות אותה לקורות אותו, ואט-אט נגול עברם, ומחשבותיהם.

וכל מה שמישי אמרה גם

מומלץ מאד.

 כשהלילה – כריסטינה קומנצ'יני. תרגום (נפלא): אלון אלטרס. הוצאת הספריה החדשה (236 עמודים)

 (פורסם ב– 28 במרץ, 2012 בפורום הספרים של YNET)

(Quando la notte – Cristina Comencini)

Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *