"לכל ספר יש את הרגע שלו. הרגע שבו מהוא משלים את כיבוש קוראו. הרגע שהקורא לא יוכל לשכוח לעולם. הרגע שבו הספר עובר סופית מאגף הביקורים במוחו של קוראו לשיכון הקבע בנשמתו. הרגע שלו" (יובל אלבשן – "תמיד פלורה")

 ב"מועדון גרנזי לספרות ולפאי קליפות תפודים" הרגע הזה הגיע בעמודים 124 – 126 כשאבן מספר לג'ולייט איך פונו ילדי גרנזי אל תוככי אנגליה עם הכיבוש הגרמני המתקרב.

 אבל אני מקדימה את המאוחר: בלונדון של תיכף אחרי מלחמת העולם השניה מתגוררת ג'ולייט אשטון – סופרת בתחילת דרכה שטוריה המשעשעים פורסמו בעיתון במהלך המלחמה וקובצו עתה בספר. ג'ולייט מקבלת מכתב מן האי גרנזי, מאחד מתושביו, שאיכשהו נתקל בשמה בספר שהיה שייך לה פעם, והוא תוהה אם תוכל לעזור לו למצוא ספרים נוספים הנוגעים לכותב הספר – צ'ארלס לאמב – משום שהוא אוהב מאד את כתביו, והוא מבקש לדון בהם ב"מועדון גרנזי לספרות ולפאי קליפות תפודים"…

 ג'ולייט שמחה להשיב לו, ומכאן מתפתחת חליפת מכתבים בינה לבינו ובינה לבין שאר חברי המועדון, מכתבים בהם הם מספרים לה על אהבתם לספרים, על ייסוד המועדון (משהו הקשור בהפרת העוצר שהוטל על-ידי הגרמנים), ולאט לאט נפרשים לפניה חייהם של אלה שהיו תחת כיבוש גרמני במשך שנות המלחמה. היא, מצידה, משיבה להם מכתבים ומהם עולה תמונה של החיים בלונדון באותה תקופה ממש.

 בכל חליפת המכתבים עולה לאט לאט דמותה המיוחדת של אחת מתושבות האי – אליזבת, הנעדרת מאז נלקחה על ידי הגרמנים משום שהפרה אחת מתקנותיהם, אשה מיוחדת במינה, בעלת לב רחב ושמחת חיים והגיון מיוחדים, שהותירה אחריה את בתה הקטנה.. וחברי המועדון מגדלים את הילדה ביניהם בתורנות, ובמקביל מנסים לאתר את האם.

 "אולי יש לספרים מעין אינסטינקט התבייתות סודי, שמביא אותם אל הקורא המושלם עבורם." איני יודעת אם אני הקוראת המושלמת עבור הספר הזה, אבל אני שמחה שהספר התביית לעברי (או, שמא אני לעברו); רומן אפיסטולרי הפורש, בלשון מדויקת ויבשה לעתים, אנגלית למדי, את סיפורם של החיים תחת הכיבוש, מבלי לגלוש לשום רגשנות יתר (אנגלית, כפי שאמרתי כבר), וכמובן – ספר (עוד ספר) על ספרים ועל אהבת ספרים – כמתבקש משמו.

 ומילה על הסופרת – זהו ספרה הראשון של מרי אן שייפר, ולא יהיו עוד שכאלה, משום שהיא הלכה לעולמה בעת עריכת הספר; המלאכה הושלמה על ידי אנני בארוז, אחייניתה שהיא סופרת בעצמה.

וחבל, כה חבל שלא יהיו יותר.

מומלץ ביותר

מועדון גרנזי לספרות ולפאי קליפות תפודים – מארי אן שייפר ואנני בארוז. תרגום: יעל אכמון. הוצאת מטר ו-זמורה ביתן. (275 עמודים)

(פורסם ב- 14.3.2009 בפורום הספרים של YNET)

(The Guernsey Literary and Potato Peel Pie Society – Mary Ann Shaffer and Annie Barrows)