הספר "הבשורה על פי ישו" נפתח בניתוח ציור: תיאור פרטים מתוך ציור המתאר את צליבתו של ישו, ציור כפי שרבים כמותו צוירו תוך שימוש מודע בדמויות מסוימות ובסמלים מסוימים, עד כי נהיר וברור למסתכל מי מסמל את הטוב ומה מסמל את הרע; הביקור הבא במוזיאון, או בכנסיה וההתבוננות בתמונות ילוו בזכרונות מן התאור הזה, המפורט […]
"כשנחלים ונחשים וענפי עצים ודברים הם צעירים, הם הולכים פחות או יותר בקו ישר. כשהם מזדקנים, הם מתפתלים, פלג גועש הופך לנהר ומתפתל. ילד הופך לגבר ומתפתל. סיפור הופך לספר ומתפתל. תמיד יש סוף, אבל אף אחד לא ממהר להגיע אליו; למעשה קיימת כמעט משאלה חזקה לא להגיע אליו." סיפורה של עיירה נידחת – סטיי […]
"לחיות פירושו להיות מי שיש לו סיפור לספר. לחיות פירושו בדיוק להיות הגיבור, המרכז של סיפור החיים. כשאינך יכול להיות דבר מלבד דמות משנית בסיפורו של מישהו אחר, המשמעות של זה היא שאתה באמת ובתמים מת." דניאל מנלדסון נולד באמצע המאה העשרים בארצות הברית של אמריקה, והיה נכד מאד סקרן לסבא שלו שבא מן העיר […]
סיפורים מן העולם היהודי, כאלה הנוגעים למקומות שונים ולזמנים שונים, וכולם מקובצים בספר הזה. האיש העשרים ושבעה הוא סיפורם של הסופרים היהודיים שנאסרו בתקופת סטאלין, והובאו למעצר למען הוציאם להורג. ההוראה היתה לעצור את כולם יחד, לחקור את כולם יחד ולהוציאם להורג. עשרים ושש פקודות מעצר הוצאו, עשרים ושבע פקודות להוצאה להורג. מיהו האיש העשרים […]
ברית המועצות לשעבר היתה המודל הקרוב ביותר למשטר טוטאליטרי במאה העשרים; משטר שעל פי ההגדרות הנלמדות במדעי המדינה (פרידריך ובז'ז'ינסקי), נוגע לכל היבט ציבורי או פרטי מחיי אדם. השלטון הצליח לחדור לא רק למרחב הציבורי אלא אף למרחב הפרטי שבין איש לאשתו, ילד להוריו, אח לאחותו… לא היה מסתור ולא היתה הגנה בפניו. זרועותיו של […]
ג'קסון מיסיסיפי – תחילת שנות הששים של המאה העשרים; מרתין לותר קינג מתכונן למצעד לוושינגטון, לנאום חייו: "יש לי חלום". רוזה פארקס היא כבר סמל, וכבר מותר לשחורים לשבת בכל חלק של האוטובוס. אבל בזה בעצם מתמצות זכויותיהם; עדיין הם תלויים בלבנים בכל צעד ושעל, לכל משפחה לבנה יש עוזרת שחורה המטפלת בבית ומגדלת את […]
יש סופרים שדי בכך שיוציאו ספר כדי למלא את לבי שמחה; שמאז שהכרתי ספר אחד שלהם, אני חוזרת אליהם שוב ושוב, שברור לי לגמרי שספר חדש פרי עטם "ינחת" על מדפי זמן קצר לאחר צאתו לאור. כזו היא גיל הראבן, שמאז "שאהבה נפשי" שלה, אי אז בראשית המילניום הזה, אני שמחה עם כל ספר חדש […]