".. אני רוצה לייסד עיתון. עיתון בין-לאומי בשפה האנגלית. הבסיס שלו יהיה ברומא והוא יימכר בכל רחבי העולם." (עמ' 36) בשנת 1953 החליט סיירוס אוט לייסד עיתון בינלאומי שמשרדי המערכת שלו יהיו ברומא, יהיו לו כתבים בכל מיני מקומות ברחבי העולם והעיתון יופץ בכל מקום שירצו בו. וכך היה. הוא שכר את האנשים הטובים ביותר […]
אשה צעירה מכירה איש צעיר, מתאהבת בו והוא בה, בניגוד לרצון משפחתה, מצליחה לבסוף לשכנעם והם עורכים לה חתונה. ארבעה ימים לאחר מכן נורה החתן ונפצע קשה. לאחר זמן קצר מת מפצעיו. האשה שאינה יודעת נפשה מרוב צער ומבקשת נפשה למות, ולאחר זמן עוברת לעיר אחרת, מכירה שם איש אחר שאוהב אותה אהבת נפש, ומוכן […]
"הרושם שלה, אף שהעובדות לא איששו זאת, היה שבשלהי קיץ 2012 שטף את בריטניה נחשול של התפרקויות וקשיים בחיי הנישואים או הזוגיות כמו גאות אביבית חריגה וסחף משקי בית שלמים, הפיץ לכל עבר רכוש וחלומות מלאי תקווה והטביע את מי שלא היה להם יצר הישרדות חזק. נדרי אהבה הוכחשו או שוכתבו, מי שלפנים היתה ביניהם […]
קיץ. חם. מהביל. זמן מצוין לצאת לפגרה מהספרים ה"רציניים" (ודאי וודאי אחרי 2666 והשלישי) ולהתאוורר לרגע עם איזה מותחן-שאי-אפשר-להניח-מן-הידיים / מדיר-שינה. מן הסוג של קרא/י ושכח/י. כזהו בדיוק מעֵבר לקצה, מותחן המכיל את כל המאפיינים של מותחנים – גיבור בודד, שאין לו ריחיים של משפחה על צווארו, רודף צדק, מחוספס, חובב אלכוהול וסיגריות. גיבור שכזה […]
"הדברים שאספר לכם עכשיו הם אמת לאמתה, כולם צרובים בתוך ראשי. הלוואי שיימצא מי מבני עמי שיקרא אותם באחד הימים." (עמ' 13) ירושלים – תקופת בית שלישי. הכותב – יהונתן, בנו הצעיר של המלך יהועז, המלך והכהן הגדול שקומם את עם ישראל מן האובדן שהומט עליו, מן הפצצות שניתכו על ערי החוף והשמידו אותן לגמרי. […]
יכול להיות שלא הייתי לוקחת לידי את הספר הזה; בכל זאת – כמעט 900 עמודים. זה כבד. זה הרבה זמן (חודש תמים לקח לי לקרוא את כולו). ויש כל כך הרבה ספרים המונחים על "מדף הספרים הממתינים להיקרא" (יש לי מדף כזה, אפילו מדף וחצי, שלא לדבר על הספרים השמורים בקינדל וטרם נקראו). אבל מוטי […]
"רק לעתים נדירות אנחנו מבינים מה אנחנו שומעים כשאנחנו שומעים משהו לראשונה, אבל מה שבטוח הוא שאנחנו שומעים אותו כפי שלעולם לא נשמע אותו עוד. נכון, נחזור אל הרגע כדי לחוות אותו שוב, אבל לעולם לא נמצא אותו באמת אלא רק את הזיכרון שנשאר ממנו, עקבה קלושה שבקלושות לְמה שהוא היה באמת ולפשרו. " (עמ' […]