מודן

מעבר לדלת הסגורה – קמילה לקברג

את ספריה של קמילה לקברג אני מכירה כבר למעלה מעשור; טיפין טיפין אני קוראת אותם, בכל פעם שמזדמן אחד לידי, לאו דווקא לפי סדר הופעתם, ומפאת  משך הזמן שבין ספר לספר, גם איני זוכרת בדיוק מי הופיעו בספרים הקודמים, ומי רק עתה, אם בכלל. וזה לא באמת חשוב. כי לקברג היא סופרת מתח סקנדינבית מן […]

הצלילים שהשארת מאחור – ליה לואיס

קודם כל אני רוצה לדבר על שמו של הספר – הצלילים שהשארת מאחור. הספר נקרא באנגלית The Key to my Heart, ובפוסט בפייסבוק הסבירה המו"לית את הסיבה לשינוי השם. אלא ש- Key במוזיקה הוא גם סולם, ועל כן השם שצריך היה להיות, לדעתי, הוא – הסולם אל לבי, הקרוב יותר למקור, ובוודאי מדויק יותר. מה […]

רחוב המרגלים – מיק הרון

ספר רביעי בסדרה "בית סלאו". לכאורה אפשר היה לצפות להרפיית המתח, קצת, אולי לכתיבה קצת פחות סוחפת ומרתקת. לכאורה. אבל לא! גם בספר הרביעי מוסיף מיק הרון להחזיק את הקוראת בגרון עד הסוף כמעט, ואז בסצנה קצרה של סיום, סצנה רווית פעילות ואלימות, לפתור את כל העניינים שנותרו פתוחים, להוסיף פרק סגירה, ולהותיר משהו לפעם […]

טבעם של הדברים השבירים – סוזן מייסנר

אחרי שקראתי את "סודות של חיים מופלאים" של סוזן מייסנר, נשארתי עם מין הרגשה כזו טובה ונעימה. ספר מרתק למדי, שהוא גם רומן הסטורי, שעוסק לא בדמויות משנות ההסטוריה ותולדות הזמנים, אלא דווקא באנשים שחיו בתקופה, ואיך נראו חייהם. מהפך דפים לגמרי, ותיאור נפלא של התקופה. וידעתי שארצה לקרוא עוד משלה. וכך הגעתי את "טבעם […]

זאבה שחורה – חואן גומז-חורדו

בסדרות ספרי מתח, שכל אחד מהם מכיל עלילה משלו, אולם יש איזו המשכיות ברקע, סיפורם של גיבורי הספרים, אפשר לקרוא כל ספר בנפרד, אבל אם נקרא לפי סדר ההוצאה, הרי שנכיר את גיבורי הסיפור, ונוכל להתמכר לעלילה בלי חשש שהפסדנו משהו, משהו שיכול להיות מהותי ועקרוני כדי להכיר את הגיבורים. בספר הזה, השני בסדרה, גומז-חורדו, […]

הקיר – מרלן האוסהופר

סיפור אימה אחד, קצר, נקרא כך: האיש האחרון בעולם ישב בחדר ולפתע שמע דפיקה בדלת. גם כותבת הממואר הזה נשארה לבדה בעולם, בכל אופן בעולם שהכירה. נשארה לבדה, ואף אחד לא בא להציל אותה (איכשהו זה נשמע לי כל כך מוכר). אשה אחת, לא לגמרי צעירה, אלמנה שעיתותיה בידיה, הוזמנה לכמה ימים לבלות עם  זוג […]

אולי זה יכאב – סטפני רובל

את הספר הזה אפשר לקרוא, ב"גזרת" הטראש הבלתי מזיק, ושיש בכוחו לרתק מספיק כדי לקראו עד הסוף.  מה שאין הספר הזה, למרות ההצהרה על הכריכה, הוא מותחן. אין כאן באמת תעלומה שצריך לפתור, אין כאן רמזים שצריך לעקוב אחריהם. יש כאן טכניקת כתיבה של שזירת שני סיפורים, האחד בתוך השני, ונסיון לפענח מה הקשר ביניהם, […]

אלה יווניה קוראת ספרים