אפשר לוותר

קיבוץ ברלין – יוסי עוזרד

לא מספיק טוב!  בעמ' 296 נשברתי; החלטתי לשמוע לעצתי לכל כך הרבה אנשים: ספר שאינך אוהבת, את לא מוכרחה להמשיך.  אז הפסקתי  וניסיתי, בחיי שניסיתי.  הספר הזה, עדיף היה לוּ היה נשאר בחוגים סגורים יותר, מקורבים יותר, יודעי ח"ן יותר (או לפחות, אנשים המכירים את להבות הבשן מקרוב), ולא לצאת כך בתפוצה רחבה, עם ראיונות […]

יתבטל העולם – אמיר חרש

דוח נטישה  

ילדי החירות – פאולינה סימונס

יש לה כוונות טובות, לפאולינה סימונס, באמת כוונות טובות. היא הלא סופרת כה פוריה, ותחת ידה יוצאים כל כך הרבה ספרים, שהם גם רבי מכר, וגם קריאים וזורמים ושוטפים ומרתקים… היא רוצה שקוראיה ילמדו קצת היסטוריה וקצת על רוח התקופה, ולכן ממקמת את הרומנים שלה בכל מיני תקופות מעניינות לאורך ההיסטוריה, כדי שגם נקרא וגם […]

כביש מספר 1 – גיתית כבירי

"אני לא בוטחת באנשים שמגבשים דעה על ספר לפני שהם סיימו לקרוא אותו. זה חובבני, שטחי, ובכל הכנות מעיד רק עליהם ולא על היצירה. סופר לא מפסיק לכתוב ספר באמצע העבודה. קורא תפקידו לקרוא עד הסוף ורק אז לומר מה הוא חושב." ("עשתונות" – אופיר טושה גפלה, עמ' 125)  אז קראתי, עד הסוף, למרות שהבנתי […]

אספלט – מיכל פיטובסקי

אקדים ואומר כי בניגוד להיתרים שאני נותנת כאן ביד רחבה לאחרים, ובניגוד למיטב שיפוטי, קראתי בספר הזה עד סופו ולא הפסקתי באותה נקודה שבה היה ברור לי כמעט לחלוטין (בערך במחצית הספר) שאין כאן שום בשורה מיוחדת, שום סיבה להמשיך. אבל קראתי עד תומו, ויש לי כמה דברים להגיד עליו, בעיקר משום שזכה לכה הרבה […]

רוח הרפאים: סיפור אהבה – ג'ונתן קרול

בנעורי שויכו ספרים רבים, חלקם בטעות, לסוגה המכונה "מדע בדיוני"; אחר כך הורחבה ההגדרה ל- "מדע בדיוני ופנטזיה". אחר כך שכך קצת הגל, או שמא אני בגרתי, וטעמי בספרים השתנה מעט. בשנים האחרונות ישנה פריחה מחודשת של ספרות מן הז'אנרים "מד"ב" ו"פנטזיה" ואף נוסף להם ז'אנר חדש, כזה שאיני בטוחה איך לקרוא לו, העוסק ביקומים […]

ילדי הסקויה – גון בן ארי

הרעיון מעניין / מדליק / נפלא / מלא השראה הכתיבה – זורמת / חלקה / מרתקת לעתים הסיפור – או, כאן מתחילה הבעיה: אין ממש סיפור! כל הספר הזה, על חמש מאות עמודיו (בערך) נקרא כפרולוג לסיפור, שתיכף יסופר / עוד רגע / בפרק הבא / בעמוד הבא / בפיסקה הבאה. אבל הסיפור לא מגיע.  […]

אלה יווניה קוראת ספרים