אפשר לוותר

חנות הספרים הקטנה בפריז – נינה גאורגה

דוח נטישה (אחרי שני שליש כמעט מן הספר שהם 201 עמודים) טוב, ברור שלא ממש אהבתי את הספר הזה, אחרת הייתי "מושכת" עוד יומיים ומסיימת קריאתו. הוא די חינני, בינינו, אבל חינני זה לא מספיק. אני צריכה יותר מזה. ספר שכולו כוונות טובות, איש אחד שיש לו חנות ספרים על ספינה העוגנת על הסיין בפריז, […]

הנערה ברשת העכביש – דיוויד לגרקרנץ

אז ככה – אלמלא סקירתה הנלהבת באמת של אריאנה מלמד ב"הארץ", ככל הנראה כלל לא הייתי לוקחת את הספר הזה לקריאה. אולי משום שאינני מאמינה ש"סופרי המשך" מסוגלים להגיע למקומות אליהם הגיעו הסופרים ה"מקוריים" (וסטיג לרסון הגיע, בעיני, למקומות גבוהים בהחלט בטרילוגיית ה"מילניום" שלו), אולי משום שלא אהבתי את סיפור הירושה שלו, משפחתו שזכתה בתמלוגים […]

איך אדם צריך להיות – שילה הטי

איך אתן בוחרות את הספרים שלכן? אני, למשל, בוחרת, לרוב, על פי המלצות. חברים טובים וחברות טובות מפורום הספרים ז"ל של טמקא היו לי מורי ומורות דרך לאורך שנים, דרכם הגעתי לספרים נפלאים ולסופרים ולסופרות המלווים אותי לאורך זמן. לפעמים חברים ממליצים לי, לפעמים אני לוקחת עוד ספר של סופר/ת שאהבתי. ובסופו של דבר – […]

אודסה סטאר – הרמן קוך

דוח נטישה יותר משזהו דוח נטישה זוהי אזהרה – עזבו, לא כדאי לבזבז את זמנכם היקר על הספר הזה. אם ב – ארוחת הערב נהניתי במידה מסוימת, מן הכתיבה, מן הסיפור, לא כל כך מן הפתרון, שאף עורר פולמוס בפורום, עד כי החלטתי לוותר על ספרים אחרים משל הרמן קוך; אחר כך באו שתי המלצות […]

בתים של אחרים – דקלה קידר

דוח נטישה איני זוכרת מי המליצה / המליצו על הספר הזה; כל כך המליצו שלא התאפקתי ולקחתי אותו לקריאה. ומה רבה היתה אכזבתי מן הספר הזה. לא שהוא כתוב רע. אלא שהוא ספר, עוד ספר, על משפחה מתפרקת והשברים המתאחים מחדש עם חלקים חדשים. אבל סיפור ממש אין כאן, ובסופו של יום, קצת אחרי אמצעו […]

אשמת הכוכבים – ג'ון גרין

לא מזיק ברובו. אני חושבת שהציטוט הזה, מספר אחר לגמרי, יכול להגדיר את מה שאני חושבת על הספר הזה. כי – בנעורי כבר קראתי את "סיפור אהבה" של אריך סגל, ואף ראיתי את הסרט, ובשניהם הזלתי דמעות על גורלה המר של האשה הצעירה החולה בסרטן; ובבגרותי, אך לפני מספר שנים קראתי את "שומרת אחותי" של […]

המדריך לימים הקרובים – יואב בלום

דוח נטישה (שוב)  עד עמוד 108 הגעתי, והחלטתי שאין לי עניין להמשיך.  הספר הזה התנהל לי בכבדות, לא משך אותי, לא "קרא" לי לחזור מוקדם מהעבודה או לוותר על עיסוקים אחרים.. סתם, נגרר כזה.  אסימוב באחד מסיפוריו הקצרים (והמבריקים) הצליח פעם לתאר רעיון דומה על פני עמודים בודדים. הרעיון של לאסוף חוויות של אנשים ולמכור […]

אלה יווניה קוראת ספרים