אפשר לוותר

החווה – טום רוב סמית

דוח נטישה    בעמוד 158 (מתוך 352) החלטתי שדי לי  האמת שניסיתי, ואפילו עוד קצת ניסיתי, וגם כשאמרתי "די לי" עוד ניסיתי  ובאמת – די לי.  רציתי משהו קליל, הופך דפים, מותח, ולא כל כך הצליח לי.  אז החלטתי שלא למשוך עוד ולהניח לספר הזה.  את "ילד 44" שלו קראתי, ולמרות פירכות כאלה או אחרות, […]

חשבון רדום – נתן שחם

"'אדוני משקיע בלשון מאמצים רבים כל כך שלא נותר בו כוח לכתוב סיפור פשוט. הספרות אינה זקוקה לסלסולי לשון אלא דווקא להפך, לדיבור ישיר. יתכבד אדוני ויכתוב סיפור פשוט, הלשון תסתלסל מעצמה,' כתב למורגנשטרן עורך ירחון עברי." (עמ' 17)  ישנם סופרים וסופרות שכל ספר מפרי עטם שאניח עליו יד אקרא, אפילו אוהַב; נאמר: מרגרט אטווד. […]

קחי אותי אלַי – מ' ג' היילנד

במאמרה – לשון הווה, נמאסת – מצטטת דורית רביניאן את הסופר (הכה נפלא) פיליפ פולמן:  "אני חש קלאוסטרופוביה, לחוץ תחת מכבש המיידיות כל הזמן". ומתוך מאמר של פיליפ הֶנְשֶר – סוכנת סופרים מלונדון, הוא כתב, אמרה לו שהיא שוקלת ברצינות לפרסם הודעה באתר האינטרנט שלה: "לא יתקבלו כתבי יד שעוסקים בתאומים מתים, ולא רומנים שכתובים […]

שנות החלב – יערה שחורי

שלוש נובלות וסיפור. הראשונה, שנתנה את שמה לספר – שנות החלב – סיפורה של עיר בלי ילדים, שהגברים, בחלקם הגדול, עזבו, בלי חיות. עיר נצורה ובחוץ צבא ערטילאי. שיש בה אספקה בלתי סדירה של מוצרי מזון ומוצרים אחרים, שהאנשים בה חיים את הרגע, עם אופנות מתחלפות, כדי שאנשים יהיו כל הזמן עסוקים; עסוקים מכדי לחשוב, […]

עשרה בדצמבר – ג'ורג' סונדרס

האמת שהיו לי הסתייגויות; קודם כל – סיפורים קצרים שהוא סוגה בעייתית מה- האם יצליח הסופר לתמצת סיפורים שלמים למשהו קצר, ואני הלא פונקתי בספריה של אליס מנרו, למשל; וגם ספר שעל העטיפה שלו מופיעים כל כך הרבה סופרלטיבים, מיד אני הופכת לחשדנית, אפילו חשדנית מאד, אפילו אם מצטטים מן הניו-יורק טיימס. אבל אז הגעתי […]

מלכת היופי של ירושלים – שרית ישי-לוי

 יש לי חברה שיש לה בלוג אוכל. לא בלוג אוכל כזה שמפרסמים בו מתכונים, משובחים ככל שיהיו, אלא כזה שמספרים בו סיפורים, ועל הדרך משלבים ביקורת (נלהבת בדרך כלל) על מסעדה או מאכל, ולפעמים גם מתכון כזה או אחר.  אבל העיקר הם הסיפורים. ככה יצא שאני מכירה אותה לא רע בכלל, אותה ואת משפחתה, את […]

איך שהעולם נהיה לבן – דליה ביטאולין-שרמן

אולי היו לי ציפיות גבוהות מדי, אולי "נסחפתי" אחרי דבריו החמים והנלהבים של יגאל שוורץ, המופיעים על הכריכה האחורית, אולי היה בעוכרי הספר הזה העובדה שנקרא מיד לאחר "חיים יקרים" של אליס מנרו, אף הוא ספר סיפורים קצרים. ואולי הוא מה שהוא – ספר ביכורים. ספר סיפורים קצרים, חלקם טובים יותר, חלקם טובים פחות ואפילו […]

אלה יווניה קוראת ספרים