מומלץ

כתב סתרים – שושי בריינר

מי שמכיר אותי יודע שעל שולחני או בתיבת הדואר שלי נוחתים מדי שבוע כמה וכמה ספרים, הרבה יותר ממה שאי-פעם אוכל לקרוא (שלא לדבר על חנויות הספרים שאני מסתובבת בהן לעתים מתוך כוונה "רק להסתכל" ולא תמיד עומדת בפיתוי, ושלא לדבר על הקינדל שלי, שאף הוא מתחדש מדי פעם). את הספרים המגיעים אני ממיינת לכמה […]

טוהר – ג'ונתן פראנזן

"כמה קל להאשים את האמא. החיים הם סתירה אומללה, תשוקה בלי גבול ומשאבים מוגבלים, הלידה היא רק כרטיס למוות: למה לא להאשים את האדם שכפה עליך חיים? נכון, אולי זה לא הוגן. אבל אמא שלך יכולה להאשים את אמא שלה תמיד, וזו בתורה את אמא שלה, וכן הלאה עד לגן עדן. מאז ומעולם האשימו בני […]

מי את חושבת שאת? – אליס מנרו

רוז גדלה בעיירה קטנה אחת בקנדה – הַנראטי, אונטריו – בצד הפחות טוב של העיירה, זה שחיו בו אלה שהיה להם פחות כסף מאלה שחיו בצד האחר, שהבתים שלהם היו קטנים יותר ומתוחזקים פחות, שהרחובות בהם היו מוארים פחות ונקיים פחות. אמא שלה מתה כשהיתה תינוקת, ואבא שלה נישא לפלו, ובהמשך נולד אחיה (למחצה) הקטן, […]

הוא חזר – טימור ורמש

ואז הגעתי לסוף… ולא הבנתי. לא כתוב "סוף", אין קרדיטים, אין תודות, לא כלום. הספר, שנקרא בדיגיטלית, מציין כי יש עוד כך וכך עמודים, אבל אי אפשר לדפדף יותר. מובן שמיהרתי אל חנות הספרים הקרובה למקום מגורי, כדי לבדוק שאכן אין יותר דבר. אין. כך זה נגמר. לא כתוב "סוף" (אולי כי זה לא באמת […]

חיי שניים – ויקראם סת

"מאחורי כל דלת בכל רחוב רגיל, בכל בקתה בכל כפר רגיל בכוכב הלכת הזה, הבינוני בגודלו, המסתובב סביב מאור זניח בחשיבותו, מסתתרים אוצרות כאלה.. ובכל זאת ההתבוננות מבעד לזכוכית, עמומה ככל שתהיה.. זה היה המניע שמאחורי המאמץ הזה; וזה כל מה שקיוויתי שהוא יניב. אפשר ששני האנשים האלה שאהבתי ושאהבו אותי לא היו חפצים.. . […]

משהו שרציתי לספר לך – אליס מנרו

אליס מנרו תמיד היתה ותמיד תהיה סופרת מופלאה עד מאד, בעיני, ומשום שזכתה בפרס נובל לספרות אך לפני שנתיים, מיד נזדרזה הוצאת הספרים להוציא לאור גם ספרים ישנים יותר שלה, שטרם ראו אור, או שראו אור בעבר; בעצם, הם עשו זאת כבר קודם, כי איכשהו זכתה הסופרת המופלאה הזו להכרה ואהבה מחודשות, ועל כך אין […]

ימינו הספורים האינסופיים – קלֵייר פוּלֶר

פגי הילקוט נעלמה מביתה בשנת 1976; פגי הילקוט נמצאה וחזרה לביתה בשנת 1985. בת שמונה נעלמה. יחד עם אביה. בת שבע עשרה חזרה. בלעדיו. פגי היתה ילדה לונדונית רגילה לגמרי. טוב, כמעט רגילה, לא לכל הילדים יש אמא שהיא סולנית פסנתר ונמצאת במשך שבועות בסיבובי קונצרטים. אבל, בכל זאת, היתה לה ילדות רגילה, עם חברה-הכי-טובה […]

אלה יווניה קוראת ספרים